פעל מנעוריו בתנועת פועלי-ציון, היה תלמיד-חבר של ד"ר יצחק שפר , ההיסטוריון היהודי הנודע, שנספה בגיטו ורשה.
בשנת 1919 בא לורשה ועבד כחבר מערכת "ארבעטער צייטונג" של פועלי-ציון. היה חבר ההנהלה של ציש"א בפולין (חברה למען בתי ספר ביידיש).
בשנת 1923 יצא לברלין. נשא לאשה את סוניה בת יחיאל משה זק מגרודנא.
עלה לארץ במאי 1924. עבד עבודות זמניות במדידה.
מאז היוסדו של "דבר" (1925) מגיה בעתון זה.
כל זמן קיומה של מפלגת פועלי ציון שמאל בארץ היה חבר הועד המרכזי, עורך עתוני פועלי ציון בעברית וביידיש. משנת 1934 חבר משרד הברית העולמית של פועלי ציון שמאל. לאחר איחוד פועלי ציון" עם "אחדות העבודה" חבר מערכת השבועון של המפלגה החדשה "לאחדות העבודה". משנת 1945 עד 1948 חבר מזכירות מועצת פועלי תל-אביב. עד סוף 1948 עורך העתון ביידיש "נייוולט", וחידש עבודתו זו בספטמבר 1949. במשך שנים חבר ועדת הבקורת המרכזית של ההסתדרות מטעם פועלי ציון. חבר בית הדין העליון של ההסתדרות. נבחר ברשימת "חזית השמאל" בתור ציר לאסיפת הנבחרים הרביעית (1.8.44).
היה ציר בקונגרס הציוני האחרון לפני המלחמה העולמית השניה (ג'יניבה, 1939) והקונגרס הציוני הראשון אחרי המלחמה (בזל, 1946).
לאחר האיחוד עם "השומר הצעיר" הוא חבר מועצת "מפלגת פועלים מאוחדת" (מפ"ם). סגן חבר במועצת ההסתדרות, חבר ההנהלה של מועדון הסופרים היהודים בארץ-ישראל.
פרסם מאמרים פוליטיים וספרותיים בכל עתונות פועלי ציון, כעת - בעתונות מפ"ם, בעברית וביידיש. כתב שירים בכינוי: מ. סתר ב"העובד" (ורשא,1921), ב"העולם" (1923-24), ב"הפועל הצעיר" (1925).
הוציא חוברת שירים ביידיש: "אין גרינעם לאמפן שיין" (1922).
תרגם מפולנית - מחזות ליידיש: סטניסלב וויס פינסקי "די ריכטער", "דניאל". לעברית תרגם את "אנהלי" של ליוביש סלובצקי (הוצאת "מצפה", 1929). צאצאיו: ג'נטילה אשת ברוך נאדל-אורן, יחיאל (תלמיד).
מרדכי זלוטניק
נולד בפלוצק (פולין), א' בחשון תר"ע (16.10.1909), לאביו הרב יהודה לייב זלוטניק (ראה את הערך שלו בכרך זה), ולאמו שרה בת אברהם יצחק קלישר. חינוך מסורתי קבל בבית אביו. השכלה כללית רכש באוניברסיטת מקג'יל בקנדה. רכש ידיעות מעמיקות באנגלית ובספרותה, במקצועות הפסיכולוגיה והכלכלה. קבל את התואר B.A. בשנת 1930.
באותה שנה (1930) עלה ארצה על מנת להמשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1933 נשא לאשה את מרים בת משה לבקוביץ. בשנת 1935 הוכתר בתואר M.A. באוניברסיטה בירושלים במדעי המזרח, הלשון העברית וספרותה.
בימי לימודיו היה פעיל מאד בחיי הסטודנטים והיה אחר כך ממארגני וראשי אגודת מוסמכי האוניברסיטה העברית.
שנה אחת עבד כמחנך הפנימיה בבית הספר התיכוני החקלאי בפרדס חנה.
בשנת 1936 נתקבל לעבוד ברדיו, בשידורי "קול ירושלים". עבד בכל השטחים: קריינות, עריכת חדשות, עריכת תכניות, תסכיתים וכו'. תחילה היה סגן מנהל ב"שעה העברית", אח"כ מנהל התכניות העבריות (1945).
תפקיד זה לא קל היה, הן בגלל היחסים המתוחים עם השלטון הזר, אשר היה למעשה המפקח על השידו רים והן בגלל הפיצול והיחסים החריפים בקרב הישוב העברי. דרושה היתה מדה רבה של טאקט כדי לצאת בשלום מבין החתחתים המרובים האלה. ואכן הצליח בדבר לשביעות רצונם של רוב המאזינים העבריים.