מועצתה הארצית, ממיסדי "החלוץ" בבריסק וחבר הועד שלו, חבר ועד הסטודנטים היהודים בוארשה. השתתף בקביעות בעתון הבריסקאי "קול פולסיה" (באידית) ומפעם לפעם בעתוני הציונות הסוציאליסטית "באפרייונג", "ארבעטער ווארט", "יידישע יו גענט" וכו'.
נשא לאשה את נעמי בת יצחק סאזיר וזמן מועט אח"כ עלה עמה לארץ ביוני 1925. עבד חדשים אחדים כפועל. השתתף ביסוד קופת מלוה וחסכון של העובדים בתל-אביב ומספטמבר 1925 היה המזכיר שלה, חבר מפלגת "אחדות העבודה", מפא"י ומעסקניה. עם הפילוג בה הצטרף אל "התנועה לאחדות העבודה" ועבר עמה כחבר המרכז והמזכירות הארצית את שלבי האיחורים של האגף השמאלי וממשיך בתפקידיו הנ"ל במפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) וגם כנציגה במוסדות שונים.
חבר ותיק במועצת פועלי ת"א, חבר מועצת ההסתדרות ובאחרונה חבר הועד הפועל שלה וכיום מנהל שני של לשכת המס המרכזית ומחלקת החברות של ההסתדרות, חבר הועד המפקח של קופת חולים, חבר הנהלת קרן חוסר העבודה ונציגה ומארגן ופעיל במוסדות-סעד שונים (אונים, עלומים).
מ-1931 עומד בראש הנהלת "משען", המוסד לעזרה הדדית של הסתדרות העובדים, שהוא היה אחד ממיסדיו. בשנות חוסר העבודה הגדול שבא בעקבות המאורעות של 1936 עמד בראש הפעולה הכבירה והענפה של עזרה באמצעות "משען". היה אחד מהחברים שהניעו את כל ההסתדרות להנהגת מפדה-עבודה (גיוס 2 ימי עבודה בחודש מכל חברי ההסתדרות לטובת העזרה למחוסרי העבודה, שהושטה ע"י "משען".
כן היה ממיסדי מפעל האספקה שע"י "משען", שדאג למכירת מיצרכים בהנחות גדולות למחוסרי העבודה ולמשתכרים מעט, שריכז למעלה מ-10.000 משפחות. עם השנויים לטובה בעבודה הפך המפעל הזה להיות מפעל צרכני גדול בערים: ירושלים, תלאביב וחיפה. בת"א תחת השם "אספקה", בחיפה "צרכן" ובירושלים "מפעל האספקה".
כיום חבר הנהלת "אספקה" בת"א המרכזת 10 צרכניות בתל-אביב וביפו.
חבר ההנהלה והמזכירות של ברית הפיקוח לקופות התגמולין והפנסיה, חבר הנהלת "בית אבות". השתתף כציר פועלי א"י בקונגרס הציוני הכ"א בג'נבה ב-1939.
חבר ההגנה ובשנות 1942-45 התנדב לשרות בחיל הנוטרים, במשמר שדות תעופה, היה חבר המזכירות הארצית של הנוטרים שפעלה במחתרת, ואח"כ השתתף בעריכת ספר "הנוטר העברי".
במלחמת ישראל התנדב לפעולות תרבות והסברה בצבא מטעם המחת"ר, היה חבר בית-הדין לחובות המגויס שליד מרכז הגיוס, חבר ועדת הביצוע הארצית של "מס להגנתנו" ומרכז הועדה הציבורית וחבר הועדה הממשלתית למלוה העממי. חבר ועדת הערעורים המר כזית של האגף למען משפחת המגויס וחבר הועד הפועל של קרן המפעלים למען החייל שליד הועד הארצי למען החייל.
פרסם מאמרים. ב"קונטרס", "דבר", "פנקס", "הפועל הצעיר", "לאחדות העבודה" ובחוברות בעניני "משען"; מרצה ונואם על בעיות השעה ועזרה הדדית מטעם ההסתדרות ומפ"ם באספות ובסימנריונים.
צאצאיו: ברוך (סגן ראשון בחטיבת פלמ"ח בצבא), שמואל (תלמיד).
חיה סלוצקי
נולדה בסטרצוב (פלך צ'רניגוב, רוסיה), בתרנ"ו (25.12.1895), לאביה מאיר (סוחר, ציוני פעיל), ולאמה ברכה בת שמואל לויטון .
בילדותה נתיתמה מאביה ונאלצה בעצמה לדאוג לעתידה. עברית למדה עוד בביתה. יצאה ללמוד בסימינר למורים בחרקוב ובקיוב. הסמינר בחרקוב בהנהלתו של ד"ר קונשטם הועבר לשם מגרודנה.
מנערותה קשורה בתנועה הציונית. חברה פעילה בצעירי ציון, השתתפה בועידה הציונית בפטרוגרד. בימי לימודיה בקיוב היתה חברה בהגנה העצמית.
אחרי שסיימה את הסמינר בקיוב עסקה בהוראה בחרקוב.
בשנת 1919 נישאה לשמעון סלוצקי. עלתה ארצה בשנת 1920. היתה מורה במרחביה, בכנרת ואחר כך בירושלים. בשנת 1923 עברה לרמתגן, הפסיקה בעבודה המקצועית והתמסרה לחינוך ילדיה.
בשנת 1940 חזרה לעבודה צבורית. נכנסה לעבוד במועצת הפועלות ומשמשת כמזכירה בתפקיד אחת המרכזות של מחלקת אירגון אמהות עובדות.
חברת מועצת ההסתדרות ומועצת מפא"י.
פרסמה מאמרים ב"דבר הפועלת".
צאצאיה: מאיר (חבר קבוץ אלונים, חייל בצה"ל בדרגת רב סרן), אראלה אשת נח קרומר-איתן (נפל בלטרון 25.5.1948).