נולד בירושלים, בשנת תרט"ז (1856).
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בירושלים.
להצעת זאב (וילהלם) גרוס (ראה כרך א', עמוד 325) שלח אותו אביו לוינה לקבל את הנציגות הארצישראלית של הפירמה הידועה "טירינג" לאריגים ולבגדים מוכנים, ויסד בענף זה בתי מסחר גדולים ביפו ובירושלים, שהתקימו עד לפני מלחמת העולם הראשונה, ובהם קיבלו את הכשרתם המקצועית כמה מותיקי המסחר בענף זה בארץ.
היה הראשון שהחל לנהל משא ומתן עם בעלי הקרקעות לרכישת אדמות אחוזת בית (היא תל-אביב).
היה מהראשונים שבנה בית בת"א.
נשא לאשה את אסתר בת יצחק הלולא (הקבלן הראשון של "מאה שערים" בירושלים), אחרי שנפטרה ב-1910, נסע לפריז עם הילדים וסידר אותם אצל אחות אשתו, רחל זילברשטיין. מהחברים הראשונים בלשכת הבנאים החפשיים ואח"כ בבני-ברית.
נפטר בפריז, י"ד אייר תרע"א (12.5.1911).
צאצאיו: פסח, אליעזר, חנה אשת נחמן מאירוביץ , רוזה אשת אבא לייב חיטוביץ-שור (כולם באמריקה),רחל אשת פנחס קניגסברג, דבורה אשת מוריס ויסבלד (נספו ע"י הנאצים בפריז), שולמית אשת ג'ורג' קופ טוביצקי (פריז), אהובה אשת דב ליבוביץ (ראה את הערך שלו בכרך זה).
פיבוש בנדורי (בנדרסקי)
נולד ברומנובקה (פלך קיוב, אוקראינה), א' באב תר"ס (1900), לאביו שמעון (חנוני, משכיל, ציוני ממעריצי הרצל וסוקולוב, מקוראי "המליץ"), ולאמו פרידה למשפחת כהנסקי. קבל חינוך מסורתי בחדר. השכלה כללית בגימנסיה רוסית ממשלתית. התחיל גם ללמוד רפואה באוניברסיטה בקיוב ולא סים למודיו. עוד בהיותו בגימנסיה עמד בראש הארגון של התלמידים היהודים בזיטומיר, אשר התפרסם בפעילותו, וכמו כן עמד בראש שביתה כללית לאומית של התלמידים היהודים בגימנסיות על רקע של כבוד לאומי.
בשנת 1920 נשא לאשה את איטה בת שמואל אפלבוים מז'יטומיר.
בימי לימודיו התפרנס מהוראה בעברית. היה פעיל בתנועת "דרור" בז'יטומיר וקיוב. עבר לפולין. חבר פועלי-ציון צ.ס. נבחר למזכיר וחבר מרכז "החלוץ" בפולין.
עלה ארצה בשנת 1926. נכנס לקיבוץ "גבעת השלשה" וחבר בו עד היום. היה חבר המזכירות של הקיבוץ. שנים אחדות ריכז את הפעולה החינוכית המקיפה בקיבוץ.
מיום עליתו לארץ היה חבר פעיל ומרכזי ב"אחדות העבודה".
עד שנת 1944 היה חבר מפא"י בסיעת אחדות העבודה. אחר הפילוג הלך עם סיעה ב', ומשהוקמה מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) היה למזכירה הראשון.
בשנים 1930-32 היה בשליחות הסתדרות העובדים באירופה ועבד בתנועה החלוצית. פעם שניה נשלח לורשה בשנים 1938-39 לריכוז החלוץ וארגון העליה ב'.
החל מהועידה הששית של ההסתדרות (1946) חבר בועד הפועל שלה. חבר המחלקה לאיגוד המקצועי. מנהל המחלקה לחינוך של ההסתדרות. אחרי הועידה השביעית (1949) נבחר לחבר הועדה המרכזת של הועה"פ.
חבר מרכז מפ"ם. חבר הועדה הפוליטית במפ"ם. בשנת 1949 השתתף בקונגרס האינטרנציונל במילנו ונבחר כממלא מקום של חבר האכסקוטיבה העולמית.
השתתף בקונגרסים הציוניים : הי"ג בקרלסבד (1923), הי"ח בפרג (1933), הכ' בציריך (1937), הכ"א בג'נבה (1939) והכ"ב בבזל (1946).
פרסם מאמרים ב"דרור", "קונטרס", "מבפנים", "דבר", "לאחדות העבודה", "על המשמר".
בשנים 1945-47 פעיל בליגה לקשרי ידידות עם ס.ס.ס.ר.