יעקב ברמן ואליהו סלוצקין , נטע את כרמיהם ואגב גם את של עצמו, וזמן-מה היה גם מוכתר המושבה.
נשא לאשה את מלכה בת העסקן הישובי יהושע ברזילי-אייזנשטאדט (ראה כרך א', עמוד 150).
נאבק עם הקדחת הצהובה, כיתר חלוצי המקום, ומנות-החינין הרבות גרמו לו מחלת כליות וכבד, ובסוף הכריחוהו המחלות לעזוב את המקום.
תוך המשכת המאבק עם מחלותיו עבד עוד זמן מועט כפקיד כרמל מזרחי בחיפה, ושם נפטר בשנת תרע"ב.
בנותיו: שרה אשת בנימיני (רמת השרון), מרים , נישאה לאברהם גלותמן ( איש העליה השניה, ממיסדי נהלל, שנרצח ליד טול כרם בט"ז אדר תרצ"ו, בפתיחה לפרעות תרצ"ו, בנסעו באוטובוס ערבי מנהלל לת"א).
יוסף כהן
נולד בדאמר (תימן), א' בכסלו תרס"א (23.11.1900), לאביו שלום (רב מפורסם ודיין בעירו, מקובל), ולאמו שרה בת עואד טויל .
והיה ממונה על מחלקה של יוצאי תימן בבאר-שבע. בשנת 1921 נשא לאשה את מרים בת בנימין ליבחר. עוסק במסחר אריגים.
בנעוריו היה בתנועת הנוער "המכבי". אח"כ התמסר לאירגון העדה התימנית.
היה חבר "ועד העדה", הגוף שייצג את התימנים לפני הקמת "התאחדות התימנים". עם הקמת ההתאחדות שהוא ממייסדיה נבחר לועד הפועל שלה ולגזברה. וזה עשרים שנה שהוא פעיל בשדה זה.
חלק גדול מעבודתו הקדיש לאירגון העליה מתימן, שתמיד היה בזה "פיקוח נפש" בגלל מצבם הירוד והחמור של יהודי תימן. היה נציג ההתאחדות בפני הסוכנות היהודית בעניני העליה מתימן.
בימי הפולמוס הפנימי בתוך ההתאחדות היה בין ראשי הכיוון הלאומי והתנגד בכל תוקף לצירוף ה"התאחדות" להסתדרות ולמפא"י. הוא נלחם בתקיפות על שמירת האופי הלאומי שלה.
צאצאיו: יהודית אשת שלום אביטל, גאולה אשת עמנואל הנגבי (הקריינית המפורסמת של תחנת השידור של לח"י (ראה את הערך שלה בכרך זה) שמו הקודם: שטרסבורגר . ידוע בכינויו "אדם". ברח ממאסר הבריטים, מותיקי לח"י), מלכה אשת שלמה גיאט, שלום, יוחנן, אהרון, אבנר, שרה, יהוידע, אהליאב.
יעקב דב מגידוב
נולד בברזינה, ליד בוברויסק. רוסיה הלבנה, בשנת תרכ"ז (1867), לאביו יוסף מגידוב. למד בחדרים ובישיבות ונמשך לחיבת ציון.
עלה לארץ בשנת תרמ"ח (1888). החל לעבוד כפועל שכיר בראשון לציון, ובהיותו פועל חרוץ ומסור נשלח לעבוד בבאר טוביה (אז קוסטינה) שיסדו חובבי ציון.
כשנוסדה אחרי גירוש היהודים ממוסקבה (1891), "אגודת האלף" המינסקאית במטרה לישב אלף משפחות על הקרקע בארץ-ישראל, הזמין אותו דב בר שליפיאן (דב"ש; ראה כרך א', עמוד 321), נציג החברה בארץ, לעלות בין הראשונים על הקרקע שרכש באמצעות יהושע אוסובצקי (מנהל עניני ההתישבות של הבארון רוטשילד בגליל העליון, ראה כרך ג' עמוד 1318), בשביל החברה בעין זיתים, ואחרי שפסקה העבודה בעין זיתים עבר להתישבות כפועל אריס במחנים והיה בה אכר ועובד למופת כעשר שנים.
נשא לאשה את רייזל בת דניאל בנדל מראשוני ראש פנה (ראה כרך א' עמוד 138).
כשיסד הבארון את המושבה יבנאל בגליל התחתון הוזמן גם הוא להתנחל בין החלוצים הראשונים, ומשלא הספיקה ההכנסה מהפלחה היבשה עזרה אשתו לפרנסת המשפחה באפית לחם למכירה. וכך חי במשך עשרות שנים חיי עמל צנועים תוך דבקות לארץ ולכפרו. רק שנתים לפני מותו עבר מסיבות משפחתיות ומטעמי בריאות אל בניו לרעננה.
עלה עם הוריו ארצה בשנת 1907.
קבל חינוך מסורתי וכללי בתלמוד תורה.