אחר גמר הסמינר נכנס להוראה.
כל הזמן עוסק בספרות וכותב שירים. השירים הם בעיקר בעל אופי אינדיבידואלי וניכרת בהם השפעת השירה הגרמנית.
פרסם: "נטפים", ספר שירים (תרפ"ז, הוצאת "כתובים"), "שירים ותפלות", ספר שירים (תרצ"ד, הוצאת "דבר"), "ספר השירים והתפלות" (תש"ב, הוצאת "דבר" בסיוע "מוסד ביאליק").
תרגם: "בית בודנברוק לתומס מאן (הוצאת "שטיבל"), "דרך טיכו ברהי לאלהים" למכס ברוד (הוצאת "שטיבל", "פטר שלומיאל" מא. ה. שמיסו (הוצאת "שוקן") ואחרים.
צאצאיו: אליהו (רב סרן בצ.ה.ל.), יובל טל (מעובדי הקונסוליה הישראלית בניו-יורק).
משה פראנק
לאביו תנחום (מראשוני חדרה, ראה כרך שני, עמ' 576) ולאמו חינגה (חנקה) בת משה (מעשל) ליפקיס (מראשוני פתח-תקוה, ראה כרך ג', עמוד 1511).
נולד בחדרה, ב' תשרי תרס"ב (15.9.1901).
קבל חינוך מסורתי וכללי בביה"ס "נצח-ישראל".
חקלאי, נטע פרדסים וענפים שונים בחקלאות בחדרה.
היה מהשומרים המסורים של המושבה. בשנת 1925 נשא לאשה את רבקה בת יצחק פינברג, מראשי הציונים בליברפול (אנגליה).
היה חבר במועצה הראשונה של המושבה חדרה (34- 1933), חבר בועד החקלאי ובמועצת הסתדרות החקלאים בחדרה, חבר ועד צבורי לבטחון בשנות 38- 1936 ופעיל ב"הגנה" בכל שלביה.
מלבד החקלאות, עוסק הוא גם בגידול דגים. צאצאיו: יהודית אשת יצחק פרנקל (מירושלים), יצחק (בצ.ה.ל.).
אברהם (אדולף) שטארקמאט
נולד באודיסה, רוסיה, בשנת תרל"ח (1878). למד בחדרים ובבי"ס עממי ותיכוני באודיסה עד גיל 15. אחרי פרעות 1882 ברוסיה עבר עם הוריו לפאריס. שם המשיך את לימודיו בבי"ס תיכוני וטכני גבוה, גמר בהצטיינות והוסמך למהנדס והוצעה לו משרה טובה בשרות ממשלת צרפת, אך לפני הכנסו לעבודה רצה להיות שנה אחת עם אחיו יצחק, שהיה אדמיניסטרטור מטעם הבארון בנימין רוטשילד בראשון לציון. ב-1903 בא לארץ ולא חזר עוד לצרפת, כי נתמנה למהנדס ראשי מטעם הבארון ויחד עם האדריכל ווארון ניצח על הקמת הבנינים של היקב בראשון לציון. אח"כ המשיך בשרות חברת יק"א בניהול ופיקוחו על כל העבודות ההנדסיות במפעלי ההתישבות בבל אזורי הארץ, ומ-1905 היה מושבו הקבוע בראש פנה.
נשא לאשה את חנה בת יעקב יוסף סגל (ממיסדי חדרה, ראה כרך א', עמוד 161), שלמדה בסמינריון למורות בפאריס ואח"כ היתה מורה בבית-הספר בראש פנה בהנהלת שמחה חיים וילקומיץ .
בשנת תרע"ב קנה יחד עם אברהם בריל (ראה כרך ג', עמוד 1379), כ-3700 דונם אדמה מהכפר בית-דגון, שבצפון ראשון לציון.
במלחמת-העולם הראשונה מינה אותו המצביא אחמד ג'מאל פחה למהנדס ראשי בשרות האזרחי של השלטון הצבאי לארץ-ישראל וסוריה והלבנון, ובקשריו עם גדולי השלטון השתמש להצלת אנשים רבים ממאסר ומרדיפות.
נדודיו הרבים לרגל שרותו בשנות השלום ובמלחמה מוטטו את בריאותו, והוא המשיך עד שנפל למשכב ולא קם עוד.
נפטר בבירות, בשנת תרע"ה (יולי 1915).
צאצאיו: יוסף (מנהל עבודות חקלאיות בפתחתקוה), מרגליה אשת יוחנן ראדו (מהנדס מכונות בירושלים).
הרב יהודה לייב זלוטניק
ידוע בשם "הרב מגומבין", כנויו הספרותי: עלזעט. נולד בפלוצק (פולין), י"ב בטבת תרמ"ז (1887),