ירושלימה ולהשתקע בה. ב-1906 כבר חיסל את כל עסקיו ורצה לעלות, אך החסידים והידידים מנעו אותו מצעד זה.
בבית סבא זה גדל זוסיה וספג לנפשו את הגעגועים לציון.
בינתים למד באופן פרטי לימודים כלליים כאכסטרן..
בשנת 1911 עלה ארצה על מנת ללמוד בסמינריון למורים בירושלים (באותו זמן למד שם גם יצחק יציב) אבל במקום ללמוד נכנס לעבוד כפועל ביקב בראשון לציון, אצל דב חביב לובמן , אח"כ עבד בחקלאות בנס ציונה, רחובות, ביער הרצל בחולדה בהנהלת יצחק כבשנה. בקבוצות העובדים עמו היו אז א. מ. קולר, אברהם בריש וולדמן, זלמן רבר וזית . מנהל העבודה היה צודקוב.
אחרי תקופת חולדה חזר לרוסיה על מנת להתייצב לצבא. באותו זמן יצא אביו מאנגליה, בה גר שנים מספר ועסק במסחר, לארצות הברית וזוסיה יצא אליו. (אביו נפטר בניו-יורק ב-15 בנובמבר 1946).
בניו-יורק עבד בבתי חרושת שונים. היה פעיל ב"נציונל ארבעטער פארבאנד", וחבר באגודת "אחיעבר" של הסופרים העברים להפצת השפה העברית.
בשנת 1918 התגייס לגדוד העברי האמריקאי 39 וחזר ארצה. עם שחרורו השתקע בה.
עוד בימי הגדוד השתתף ביסודה של קבוצה חקלאית, אשר חבריה היו: יוסף אברהמי, נחום קרמר , דוד יזרעאלי, מרדכי מנדל, א. שולץ, מאיר דובינסקי. בימי מאורעות תל-חי עלתה הקבוצה לכפר גלעדי והשתתפה בהגנתו. עם עזיבת הגליל העליון באה הקבוצה באופן זמני למחניים ועברו להתישבות במשק של מרחביה. לקבוצתם הצטרפו גולדה מאירסון, מאיר פרידמן ואחרים.
בשנת 1921 נשא לאשה את יונה בת אברהם זאב פת. כאשר התחיל להתפתח משק החלב בעמק הירח ובמרחביה, הוזמן מטעם המשקים לארגן את שיווק החלב לחיפה. המשק היחידי שלפני זה היה משווק חלב לחיפה היה קבוצת טירה ע"י חיפה. רוב יהודי חיפה היו קונים חלב אצל הגרמנים וקשה היה לשכנע אותם שגם חלב ממשקים עבריים ראוי לשתיה.
התחלת השיווק היתה ע"י מחלקה נפרדת לתוצרת חקלאית על יד "המשכיר" בחיפה. עסקני מחלקה זו היו א. הפט מדגניה ובן ציון ישראלי, אח"כ הצטרפו אליה אליעזר יפה (מיסד "תנובה" ומארגנה כמוסד ארצי) הירשפלד מנהלל, א. ינאי (מנהל "המשביר" בחיפה באותה תקופה) ועוד.
בשנת 1920 עבר מחיפה לתל-אביב ומאז משמש הוא כמנהל "תנובה" בתל-אביב והמחוז, וחבר מרכז "תנובה".
שיווק החלב ותוצרת, ביצים, ירקות, עופות, סירות (ביעף") מהמשקים העבריים, נתקל אז בהתחרות קשה מצד הסקטור של הגרמנים ממושבותיהם שרונה, וילהלמה, וכן מצד הסקטור של הערבים, שהציפו את השווקים בתוצרתם, היה זה מאבק קשה להלחם ב"מסורת" של הנשים העבריות שהעדיפו תוצרת זולה. וכן היה צורך להחדיר את ההכרה שהחלב העברי וערכו התזונתי שווה לחלב הגרמני, אשר אליו היה לעקרות הבית "אימון מיוחד''...
מחוז תל-אביב של "תנובה" משתרע כיום מבארשבע עד נתניה וחדרה., היה ממיסדיה של המחלקה החקלאית למען תוצרת הארץ, שהוא חבר בועד שלה, שנוסד ב-1936 מטעם הועד הלאומי, בימי השטפון וה"דמפינג" של תוצרת ערבית מקומית וארצות ערב, ותוצרת ארצות חוץ אחרות, ואשר פעולותיו למען התעשיה והחקלאות העברית זכורות יפה לישוב כולו, וחלק רב לו בהחדרת ההכרה בצבור העברי למען תוצרת עברית.
יו"ר קופת מלוה וחסכון ברפת גן.
בימי מלחמת העולם השניה היה פעיל במחלקה הכלכלית של עת"א.
השתתף כציר מטעם "תנובה" בקונגרס הבינלאומי של המחלבות בשטוקהולם (1949), יחד עם נחום ורלינ סקי וצבי גולומביק. פרסם מאמרים בענין משק ו"תנובה" ב"דבר" וב"השדה".
צאצאיו: יוסף (בימי מלחמת העולם היה בבריגדה, השתתף בקרבות באיטליה והוא רק בן 171/2. בימי מלחמת השחרור השתתף בכיבוש חיפה והגליל המערבי כסרן בצה"ל), מרים (בשרות צה"ל).
מאיר גרוסמן
נולד בטמריוק (רוסיה) בשנת תרמ"ח (3.6.1888) לאביו אליהו (רב ושוחט) ולאמו רחל למשפחת סלבוטסקי. קבל חינוך כללי בבתי ספר רוסיים. גמר בית ספר תיכוני ולמד באוניברסיטאות פטרסבורג וברלין.
בעבודה צבורית-ציונית החל מנעוריו. בשנת 1905 החל בעבודתו העתונאית בעתונים רוסיים ויהודיים.