מצדו. ישב 10 ימים במעצר במחנה צבאי והועבר לשבת עם ארבעת חבריו (אליהו לנקין, הלל קוק, בצלאל עמיצור ומשה חסון) בכלא של משטרת ביתשאן, ומתוך העתונות נודע להם, שהם זממו לחולל מרד מזוין נגד רבונות ממשלתה של מדינת ישראל.
מרידוד דרש שיועמד למשפט בפומבי והוא מוכן לקבל עליו את האחריות בעד ענין "אלטלנה", וכשלא נענה איים בשביתת רעב. אח"כ הוצעו לו תנאים לשחרורו. והוא סירב לקבלם ועמד על דרישתו לעמוד למשפט, ובסוף - אחרי שני חדשי מעצר ללא נימוקים - שוחררו הוא וחבריו בלי נימוקים ובלי משפט.
בינתים הפך אצ"ל מתנועה צבאית למדינית בשם "תנועת החרות" ובמועצתה הארצית הראשונה נבחר לחבר הועד הפועל ולמנהל התנועה. משנתארגנה תנועת החרות מחדש וכללה בתוכה אף את תנועת הצה"ר לשעבר, נבחר בועידת היסוד לסגן יו"ר התנועה.
בבחירות לכנסת הראשונה הועמד ברשימת תנועת החרות במקום השלישי - אחרי מנחם בגין ואורי צבי גרינברג - נבחר לחבר הכנסת ובתוכה לחבר הועדה לעניני חוץ ובטחון.
צאצאיו: רחל, דוד (על שם דוד רזיאל . ראה כרך שני, עמוד 976).
אבל פן
נולד בקרעסלברד (פלך ויטבסק, רוסיה) בשנת תרמ"ג (1.1.1883), לאביו נחום בן אליהו פפרמן (רב וראש ישיבה בדבינסק), ולאמו בתיה בת ירמיהו טיטלמן. קבל חינוך מסורתי. המשיך בבית-ספר תיכוני לאומנות באודיסה. יצא לחו"ל וסיים את האקדמיה לאומנות בפאריס.
בשנת 1921 נשא לאשה את אסתר למשפחת ניסנבוים .
עלה ארצה בשנת 1913.
היה מורה ב"בצלאל" בירושלים.
עובד באומנות הציור. פרסם אלבומים מתמונותיו: "נאד הדמעות" מימי הפרעות ברוסיה. שלשה אלבומים מפורסמים על התנ"ך. ריפרודוקציות מתמונות התנ"ך שלו נפוצות מאוד. פרסם מאמרים בצרפתית, רוסית, יידיש.
בניו: אתיאל (עובד בקונסוליה הישראלית בניויורק), אלדד (חבר פלמ"ח, נפל בקרב גוש-עציון).
ד"ר חיים גלעד (שמטרלינג)
נולד בקופיצ'נצי (מחוז טרנופול, גליציה), בשנת תר"ן (30.10.1889), לאביו יוסף , ולאמו חיה בת קופיל פרידמן. קבל חינוך מסורתי בחדר. כללי בגימנסיה בטרנופול ובאוניברסיטת לבוב ווינה, במחלקת המשפטים. קבל תואר ד"ר למשפטים.
עבד במקצוע עו"ד בטרנופול.
היה חבר הנהלת הקהלה בטרנופול 1915-1918 . נבחר מטעם הציונים למועצה המחוזית שעל יד המושל הצבאי הרוסי במחוז טרנופול אחרי מהפכת 1917.
עלה לארץ באפריל 1920.
משנת 1921 עובד כעו"ד בירושלים.
מ-1920 משמש כיו"ר ועד בית העם. השתתף -ביסוד האופירה הארץ-ישראלית יחד עם מ. גולינקין, מ. דוכן, ור. ד. קסלמן בשנת 1923.
בשנת 1921 נשא לאשה את רבקה בת מיכל שטיינ ברג (ראה כרך שני, עמוד 576).
משנת 1921 חבר הנהלת משפט השלום העברי. ממיסדי אגודת עורכי הדין בירושלים. במשך שנים אחדות גם יו"ר שלה.
בשנת 1931 הוקמה בירושלים הסתדרות "התושב" שדרשה עיריה עברית נפרדת. מטעמה הוא נבחר לקהלת ירושלים. הרשימה קבלה 8 מבין 31 הצירים והשפיעה השפעה ניכרת על הצבוריות הירושלמית. כל החומר על הסתדרות "התושב" נמצא בידו.
חבר הנהלת הקהלה בירושלים עד הקמת המדינה (1931-1949), בשנת 1937 נבחר לקהלה מטעם הרשימה העממית.