שתרגם הוא תופס מקום יחיד בספרות העברית. ספריו: "המפלגות בישראל" (גרמנית, ברלין תרע"ט); "מלון שימושי לתלמוד, למדרש ולתרגום" בשני כרכים (ביחד עם א. מ. זילברמן , ברלין תרפ"ט); "מלון עברי חדש" (תל-אביב הוצאת "מצפה" תרצ"ה): "אלפים מלים שפת העתון" - עברית גרמנית (אנונימית, הוצאת "הארץ", תל-אביב ת"ש): "לכסיקון ראשי תיבות" (הוצאת "שמש" תל-אביב תש"ו): "מלון בסיסי שימושי" עברי-אנגלי, הוצאת ש. פרידמן תל-אביב תש"י.
תרגומיו (חוץ מי"א כרכי "דברי ימי עולם" לדובנוב): אדם מילר, "על היופי" (הוצאת "שטיבל" ברלין תרפ"ב); לנדסברג, "אימפרסיוניזם ואכספרסיוניזם" (הוצאת "רמון" ברלין תרפ"ג); צ'ארלס דיקנס, "כתבים מעזבון בית הועד הפיקוויקי", חלק ב' (הוצאת "שטיבל" ברלין תרפ"ב); ישראל דודזון, "מבוא לספר שעשועים של יוסף זברה" (הוצאת "אשכול" ברלין תרפ"ח); זאב ז'בוטינסקי, "שמשון" (הוצאת שטיבל" ברלין תרפ"ט): קארל מארכס, "מלחמת המעמדות בצרפת" (הוצאת "חברה" תל-אביב תרצ"ג); ה. ג. ולס, מדעי החיים, ד' כרכים (הוצאת "מצפה" תל-אביב תרצ"ד); צ. ה. לורנס, "מאהבה של לידי צ'טרלי" (הוצאת "מצפה" תל-אביב תרצ"ח); הרב י. צ. הרץ, "מבחר מחשבות על יהדות ויהודים" (הוצאת "מצפה" תל-אביב תש"ה); סטיפן צווייג, "עולם של אתמול" (הוצאת צ. לינמן תל-אביב תש"ה); א. נווינס וה. ס. קומאג'ר "תולדות ארצות הברית" (הוצאת יוסף שרברג תל-אביב תש"ה); פ. מנדלסון "תולדות מאה אופירות ועלילותיהן" (הוצאת צ. לינמן תל-אביב תש"ח); וונסיטרט, "לקח חיי" (הוצאת צ. לינמן תל-אביב תש"ה); פריץ ורפל, "ירמיהו", (הוצאת נ. טברסקי תל-אביב תש"ה); מרי א. נאורס, "תולדות סין" (הוצאת יוסף שרברק תל אביב תש"ו); וו. יאן "צ'ינגיז חאן" (הוצאת נ. טברסקי תל-אביב תש"ה); וו. יאן, "באטי חאן" (הוצאת נ. טברסקי תל-אביב תש"ז); קרל שוורץ, "מורה דרך לאמנות" (הוצאת "מס" ירושלים תרצ"ז); ארטור קסטלר, "גנבים בלילה" (הוצאת "אחיאסף'' תל-אביב תש"ד); פרופ' יצחק משה אלבוגו, "דברי ימי ישראל במאת השנים האחרונות" (הוצאת "יזרעאל" תל-אביב תש"ד); ז'ול וורן, "קרית שטן" (הוצאת "יזרעאל" תל אביב תש"ד); רפאל בודיני, "הרפתקאות סטנלי באפריקה" (הוצאת יוסף שרברק תל-אביב תש"ז); גלדיס שמידט "דוד המלך" (הוצאת נ. טברסקי תל אביב תש"ח); קרונין, "דרכנו" (הוצאת "טופל" תל-אביב תש"ט); סנט ג'והן, "שלום פשוטו כמשמעו" (הוצאת "אחיאסף" ירושלים תש"ט).
מוכן אתו לדפוס קיצור "דברי ימי עם עולם" לפרופ' שמעון דובנוב שנעשה באישור המחבר ז"ל ועומד להופיע בהוצאת "דביר".
בתו: לנדה אשת העו"ד יבנאל מטלון (מלאה תפקידים בהצגות "הבימה" ו"המטאטא" ושרה בקונצרטים).
בר'נה צ'יז'יק
נולדה בטומאשפול, פלך פודוליה (אוקראינה), בשנת תרכ"ח (1868), לאביה אפרים ברונשטיין ולאמה חוה בת שמחה גולקי. נתחנכה בבית ההורים ברוח המסורת והיושר שבחיי עבודה.
ב-1884 נישאה לשמואל זיינוול צ'יז'יק (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה, וכן ערכים מיוחדים לרוב צאצאיה), ילדה וגידלה בנים ובנות וחינכה אותם ברוחה והשתדלה להיטיב לקרובים ולרחוקים מתוך הכרתחובה פשוטה ונטולת רברבנות של בת-ישראל טובת לב וטהורת נפש.
כשהחליט בעלה לעלות עם משפחתו לארץ-ישראל עודדה ואימצה אותו להחיש ולבצע את ההחלטה בלי שהיות והיסוסים. אחיה שמחה , שאחרי עליתו ארצה בתור חבר ביל''ו לא יכול לעמוד בקשיים העצומים וחזר לרוסיה מיואש, ניסה להניאה מהעליה, אך לשוא. היא האמינה שתעלה בכוח הנפש והרצון על אחיה, ואכן לא נכזבה ולא הכזיבה.
עלתה לארץ עם כל המשפחה בשנת 1907. היתה אכרה למופת במושבה כנרת ואח"כ במנחמיה (אז מלחמיה) שבעמק הירדן. עבדה משחר ועד ערב בבית ובחצר ובשדה. נשאה באומץ את התלאות שבאקלים ובמחסור ואת מות בתה בקדחת צהובה. בעת התנפלויות הערבים היתה שולחת בידי ילדיה מים ומזון לעומדים על המשמר ומשגדלו שלחתם גם להגנה. חינכה את ילדיה לעבודה ועבדה גם היא עמהם ולא שמה לב ללעגם של אותם האכרים, שהיו מטילים את העבודות הקשות על שכירים ערבים. ביתה היה פתוח למתן לינה ואוכל לחלוץ ולעובר אורח ולבה היה ער לסבל הזולת ולעזור לו. כשהציע אחיה בנימין בטלגרמה מאמריקה לבעלה כסף להוצאות הדרך שיעזוב עם כל המשפחה את "הארץ האוכלת יושביה" ויצאו "לעשות חיים" באמריקה, דחתה את ההצעה בלי להסס אף רגע. גם את נפילת אחדים מצאצאיה (כמפורט להלן) במערכות ההגנה על הישוב נשאה