ומשם עבר כמכונאי בכפר-יחזקאל, ומ-1933 ואילך עובד בתפקיד מכונאי במפעלי "תנובה" בתל-אביב.
נשא לאשה את מלכה בת אברהם פיינברג מבוברויסק.
בתו: רחל.
שמואל חיים ברכוז
נולד בפינסק (פולסיה, רוסיה הלבנה), י''ח בתשרי תר"מ לאביו זאב (קבלן-בנאי, יודע ספר) ולאמו אסתר בת מיכל פאפיש. למרות המצב הכלכלי הדחוק התאמץ אביו לחנכו אצל המלמדים הטובים ביותר בעיר, כי ראה שמוכשר הנער. ביחוד נמשך אחר התנ"ך, הלשון העברית ודקדוקה.
עוד בנעוריו החל לעסוק בהוראה, כדי להקל על משפחתו. למד בשעורים פרטיים את הלשון העברית. שמו הלך לפניו כמורה מצוין.
אחר שנשא לאשה את רבקה רחל בת צבי קולודני, נתקבל כמורה לעברית בעיירה ברננה, בפלך ווהלין. התחיל ללמד בשטה "עברית בעברית", שהיה חידוש באותה עת, שבדרך כלל למדו עברית בעזרת יידיש או בעזרת שפת הארץ. כעבור שנה הוזמן ל"חדר המתוקן" בהומל, אשר בראשו עמד יש"י אדלר. משם עבר לברדיצ'ב.
יחד עם עבודת ההוראה עשה גם למען התנועה הציונית, אך בעיקר למען הפצת הספרות העברית. בברדיצ'ב שמש כמורשה חובבי ציון כל ימי שבתו בה. היה אחד ממייסדי הסניף של "חברת הספרות העברית" וחברת "חובבי שפת עבר". חברות אלה, שהוא השתתף בועדיהם, הפיצו אז תרבות השכלה וידיעת השפה העברית ברחבי רוסיה. ביתו הלה בית ועד לצעירים שוחרי השכלה, לחוגי ציונים וסוציאליסטים. לכולם היה כאח ומורה דרך.
אך עיקר אהבתו היתה נתונה לתלמידים ולהוראה. על כן התמסר לחבור ספרים. יחד עם ח. פ. ברגמן חבר את "שפת ילדים". ספר זה וספריו האחרים נפוצו בכל רחבי הגולה בחדרים מתוקנים, בבתי ספר וב שעורי ערב. זמן רב השתמשו בהם גם מורים בארץ ישראל, ואף באוניברסיטת קהיר למדו עברית על פיהם.
השתתף בשבועון לילדים "החיים והטבע" בעריכת י. ב. לבנר בוילנה.
בשנת תרע"ב עלה עם משפחתו ארצה. שנה היה מורה בבית ספר לבנות. בתרע"ג נתקבל כמורה בגימנסיה העברית "הרצליה" ושמש בלימודים העבריים במשך 36 שנה, עד צאתו לפנסיה בשנת תש"ז.
בשנים הראשונות בארץ היה חבר פעיל באגודת חובבי הבמה העברית. תרגם עשרה מחזות, אשר הוצגו על ידי חברי האגודה, כשהוא עצמו משתתף בהצגתם. היה הרוח החיה באגודה. נהל שעורי ערב מטעם הסתדרות המורים בתל-אביב.
כל השנים המשיך בעבודתו הספרותית למען הנוער. הרבה ספרים תרגם. השתתף בעתונים לילדים.
בימי מלחמת העולם הראשונה החריפה בעיית ספרי הקריאה. אז הוציא עם יש''י אדלר חמשים וחמש חוברות בשם "ספריה קטנה לילדים" ובהן ספורים ושירים, שיחות ומעשיות ממיטב הספרות העולמית לילדים ונערים. מדי יום ששי היתה מופיעה חוברת ובכליון עיניים היו הקוראים הצעירים מצפים להופעתה.
בין המחזות שתרגם: "אבדן התקוה" מאת הייר מנס ; "האב" לסטרינדברג ; "אחיזת עינים" של לביש. עשה רבות להקלת למוד הדקדוק העברי. חבר "לוחות הפעלים", "לוחות השמות", "לוחות כנויי הפעלים", "כללי הנקוד" ולאחרונה "כיצד מנקדים".
לפני עשר שנים נתקבל בלשכת הבונים החפשים "חירם" היה שם לאחד ממפרשי הסמלים ולמרצה בענייני מוסר.
בתש"י נבחר לנשיא לשכת "חרמון". הרצאותיו בלשכות מתובלות בפסוקי תנ"ך והספרות העברית הישנה והחדשה.
סגן העורך של "הבונה החפשי".
השתתף ב"דבר לילדים", "הארץ לילדים", בעריכת יעקב פיכמן.