עם הקמת המדינה נתמנה לעורך הדיונים של מועצת המדינה הזמנית עורך הפרטיכל של הממשלה, מזכיר ועדת החוקה.
כיום משמש כמקשר בין הממשלה והכנסת.
פעיל באירגון העליה מתימן והפניית עולי תימן לעבודה והתישבות והקניית מקצועות מודרניים להם.
בחנוכה תש"ט נסע לעדן כדי לארגן שם את העליה הגדולה מתימן שבאה במשך השנה לארץ על "מרבד הקסמים".
בט"ו חשון תש"י טס בראש משלחת יהודי תימן לעדן כדי לארגן את חיסול רכושם וספריהם של יהודי תימן, ביחוד כתבי יד עתיקים.
פרסם מאמרים רבים ב"דואר היום", "בוסתנאי", "הארץ", "דבר", "במעלה", "בטרם", "מולד" "די גאלדענע קייט" ב"ספר החלוץ". כמו כן בעתונות המיוחדת לתימנים: "לצורך השעה", "השופר", "שבות תימן", "עורי תימן".
פרסם חוברות "שבטים ועדות בתוך ההסתדרות (הוצאת קונטרסי ההסתדרות, תשרי תש"ד), "מתימן לציון" (קובץ בהוצאת "מסדה", תרצ"ח), "שדות תימן" (קובץ בהוצאת "מתימן לציון", תש"ה).
ערך קונטרסים רבים ("בדרך", "אחים" ועוד). ערך את חוברות הדיונים של מועצת המדינה הזמנית וועדת החוקה שלה.
בידיו נמצאים כתבי יד, צלומים ותעודות שונות מחיי התימנים בארץ.
צאצאיו: אבינועם, נעמה, גלעד.
משה חלוץ (נודלמן)
נולד בכפר סלובודקה (פלך מינסק, רוסיה הלבנה), כ"ז בסיון תרס"ג (1903), לאביו אלתר , ולאמו צפורה ממשפחת אוריצקי. קיבל חינוך מסורתי.
פעיל בנוער הציוני שעל יד צעירי ציון ברוסיה הלבנה משנת 1917. באותה שנה השתתף בייסוד "החלוץ הצעיר" ברוסיה הלבנה. חבר המפלגה צ. ס. (ציונים-סוציאליסטים). נאסר ברוסיה הסובייטית ב-5.2.25, בעוון פעולה ציונית במחתרת. גורש לפטרופבלובסק שבסיביר.
הורשה לעלות ארצה והגיע ב-25.10.1928. עבד כפועל חקלאי בפתח תקוה וכפועל בבית חרושת לנעלים.
ייסד את "האגוד למען תוצרת הארץ" ובמשך חמש עשרה שנה פעל בו ברציפות. 36 פעמים נעצר בעוון המלחמה לתוצרת הארץ. חצי שנה היה במאסר בית. הציר בפרלמנט הבריטי, ישעיהו וודג'וואוד הגיש שאילתה למיניסטר המושבות בדבר מאסרו. הסנדלרים ארגנו הפגנה ברחובות תל-אביב למען שחרורו.
כמו כן היה חבר פעיל ב"גדוד מניני השפה העברית", חבר המרכז הארצי של "ועד להשלטת הלשון העברית". כל השנים חבר ב"ארגון תורמי הדם" וב"משמר האזרחי".
נשא לאשה את צביה בת יהודה קוך. בשנים 1929-1936 היה מארגן טיולים עממיים לעולים חדשים ותיירים בסביבות תל-אביב ורמת-גן מטעם בית העם בתל-אביב, ונמנה על עוזריו הנאמנים של ד"ר יעקב סלע-בלובשטיין , מייסדו של בית העם בתל-אביב.
כיום הוא מנהל משרד "פרסום תוצרת הארץ", ועורך האנציקלופדיה לתעשיה העברית בארץ ישראל (שבהכנתה החל ב-1944).
אחרי 29 בנובמבר 1948 (הכרזת או"מ) הוציא לאור תמונת הרצל תחת הכותרת: "אם תרצו אין זו אגדה". לאחר קום המדינה הכתיב אותה: "רצינו ואין זו אגדה".
כמו כן הוציא לאור בפורמט גדול את תמונות: ז'בוטינסקי, בן-גוריון ומשה שרת.
בעריכתו הופיעה חוברת שניה "התחרות בהכרת סמלי המדינה, התעשיה ומוסתת צבוריים בישראל" (החוברת הראשונה הופיעה ב-תש"ג).
השתתף בעתונות, בשבועונים: "השבוע", "קולנוע", "עתץ מיוחד". כתב על בתי הסוהר ביפו ועל המלחמה לתוצרת הארץ.
בנו: דרור.