עבר עם כל משפחתו בשנת תרע"ד לוינה התכונן לעליה לארץ ישראל על ידי לימוד מקצוע מדידת הקרקעות, ברוח אביו האדמו"ר שהטיף ל"בנין הארץ בגופו". בעלותו יחד עם אביו האדמו"ר לארץ ישראל ניסה תחילה להקים בירושלים בית חרושת לחומרים חימיים, ומשנבשל הנסיון אחז במקצוע מדידת הקרקעות שהוכשר לו בגולה. בין השאר השתתף גם במדידת הקרקעות של כפר חסידים. במות אביו האדמו"ר נעשה ליורש כסאו ולמרצה שיעור בישיבה שבביתו בירושלים. חיבר כמה ספרים בחסידות בשם הכולל "נתיבות שלום". כאשר מתה עליו רעיתו הרבנית הצדקת אסתר גולדה בת האדמו"ר ר' נתן דוד רבינו ביץ מפרציבה ונכדת האדמו"ר מביאלה, ניסה להתגבר על עצבות אלמנותו על ידי התעסקות בציור. הצייר הנודע יעקב שטיינהרד ראה את ציוריו הראשונים והתפעל מהם ועודדו להמשיך. מאז - והוא כבר אז בן ששים ושלוש - התמסר לאמנות הציור וקנה לו שם בציוריו מטבע הארץ ופורטרטים, שהוצגו בכמה תערוכות וזכו להערכות רבות של אנשי המקצוע.
בניו הם: המשורר ש. שלום, יצחק שפירא (מהנהלת בית הספר הריאלי בחיפה). בנותיו: לאה גלזנר ומרים שפירא - פקטה.
מיכאל עובד (שמש)
נולד בדומברוביצה, פלך ווהלין (אוקראינה), כ"ד ניסן תרנ"ג (10.4.1893), לאביו יהושע מאיר שמש (דור ששי לבעל "סדר הדורות") ולאמו סוניה בת לייב מטורין. למד בחדרים ובישיבות עד גיל 16 ואח"כ בביתהמדרש. ניסה את יכלתו בלימוד מלאכות שונות: פחח, תפר, כובעני - ובסוף מורה בבית-ספר עממי עברי מיסודה של "תרבות" בעיירה מאחנובקה, שם היה פעיל ב"צעירי ציון" וממיסדי "החלוץ" (ב-1919), בו עבר כעין "הכשרה".
משהוחלט במועצה המחוזית של "החלוץ" בברדי צ'ב (שנערכה בהשתתפותו, במחתרת מאימת השלטון הבולשבי) על התחלת העליה החלוצית לארץ ועל החובה לעזור לעולים, יצא גם הוא לדרך. עבר לרומניה בהברחת הגבול, ואחרי טלטולים והרפתקאות ומחסור ועבודות גופניות זמניות לצרכי הקיום והוראה עברית לחלוצים ותחנת בינים במשך שבועיים במושבה היהודית "מסילה חדשה" שליד איסטמבול, הגיע לחיפה ביום 3.1.1921.
זכרונות על פרשת התלאות וההרפתקאות ממאחנובקה ועד חיפה סיפר בחוברתו "עם ראשית העליה השלישית" - הוצאת מחלקת הנוער של חבר הקבוצות וקבוצת השרון, תש"ז.
הצטרף לארגון התישבותי ואחרי עבודה שכירה במקומות שונים בארץ עלה עם ארגונו להתנחל בקבוצת השרון שליד נהלל ועבד בפלחה.
בתרפ"ט נשא לאשה את רחל לבית ברו (נפטרה בקבוצת השרון, כ"ד שבט תר"ץ).
אחרי התאלמנותו יצא בשליחות לתנועת "גורדוניה" ברומניה (בשנות תר"ץ-תרצ"א) וטמנה נשלח בציר לועידה העולמית של הליגות למען ארץ-ישראל העובדת (ברלין, 1930).
פרסם רשימות ב"הפועל הצעיר".
עובד בשנים האחרונות בניהול חשבונות הקבוצה וממלא בה תפקידים צבוריים כחבר ועדת החינוך והנהלת בית-הספר.
בתו: רוני.
יעקב חיים ארגוב (מרגובסקי)
נולד בסובלק (פולין,) כ"ז בתשרי תרל"ה (1874), לאביו הרב יוסף דב מרגובסקי חובב ציון נלהב. סוחר עורות, ממייסדיה הראשונים של תעשיית העורות ברמלה, אח"כ בשותפות עם ר' משה בצלאל טודרסוביץ (ראה כרך א', עמוד 412), ראש הישיבה בבית היתומים דיסקין בירושלים), ולאמו לאה בת צבי הכהן. קבל חינוך מסורתי ב"חדר" ובישיבה בסובלק. עלה ארצה בסיון תרנ"ב (1892) והוא אז בן 16/1/2. עבד כפועל חקלאי ברחובות ובעקרון. אח"כ נתמנה למנהל ולמפקח באדמיניסטרציה של הבארון.
יחד עם אפרים חרל"פ, זלמן גיסין ואפרים קומרוב ייסד את הסתדרות הפועלים החקלאיים והיה ממנהיגיה.
השתתף בקניית אדמת "בני יהודה" מעבר לכנרת.
בשנת תרס"א נשא לאשה את דינה בת אליעזר ליפה הרשקוביץ והשתקע בירושלים.
היה מעסקני אגודת ארץ ישראל יחד עם ד''ר אליעזר גרינהוט (ראה כרך א', עמוד 69) ומ. אזרחי קרישבסקי (ראה כרך ב', עמוד 775).
בזמן פולמוס אוגנדה היה ממתנגדי ההצעה והביא לייסוד "אגודת ארץ-אבות" (יחד עם יחיאל מיכל פינס, דוד ילין ויהושע ברזילי - איזנשטט ). ממיסדי המזרחי בירושלים. העורך האחראי של עתון החרדים "מוריה".
מטעם "אגודת אחוה" שהיה מראשוני חבריה קנה