"צעירי ציון" ברומניה. בצ'רנוביץ פעל גם בעבודה ציונית ותרבותית בארגון הבסראבאים, וכתב מזמן לזמן ב"טשערנאוויצער בלעטער"; ובסתו 1939 גם ביסוד ועד צבורי לעזרת פליטי-המלחמה היהודים מפולין והיה מזכירו והשתתף בכמה ועידות חשובות בבוקרשט. בעניני העזרה לפליטים.
כשנכנסו הרוסים לצ'רנוביץ ביולי 1940 ומשרד "היצם" נסגר, עבד בתור, פקיד גבוה בבית-חרושת גדול לסריגה, ואחרי שוב הרומנים - בעזרת הגרמנים - נשאר במשרתו ובין 500 הפועלים העסיק יהודים במספר ניכר, ובזה הצילם מגירוש לטרנסדניסטדיה.
באביב 1944 עזב את משרתו ועלה לארץ עם משפחתו. עבד בתור מזכיר הועד לעזרת יהודי בסראביה (אח"כ נבחר למועצת איגוד יוצאי בסראביה). אחרי חדשים מספר נתמנה למנהל משרד חברת "היאס" בתל-אביב, ובנובמבר 1946 השתתף בועידת מנהלי "היאס" באירופה שהתכנסה בפאריס.
בראשית 1948 עזב את עבודתו ב"היאס" ובמרס עבר לעבוד במרכז מפא"י כמזכיר המחלקה למדיניות מקצועית ; היה ציר מטעם מפא"י בועידה השביעית של ההסתדרות.
ב-15 באפריל 1949 הוזמן על-ידי יו"ר הכנסת מר י. שפרינצק לשמש כמזכירו והנו גם מזכיר הועדה לטיפול בפניות הצבור לכנסת שליד ועדת הכנסת.
בנו: אליעזר .
ד"ר אברהם ברתנא (אש-רובינשטיין)
נולד בביליסטוק (פולין), ג' בשבט תרס"ב (11.1 1902), לאביו תנא-תנחום ולאמו שרה דבורה בת סלא גונאנדסקי .
חנוך מסורתי קבל בחדר מתוקן. השכלה כללית בבית-ספר רוסי ממשלתי, בבית-ספר תיכוני ממשלתי.
חנוך גבוה בבית המדרש לרבנים בברסלאו ובאוניברסיטאות ברסלאו ובאזל. אחרי גמר הלימודים נכנס לעבוד בהוראה. לימד בוילנא ובוירבאלן (ליטא). עסק בעניני הלשון והתרבות העברית. עלה ארצה בשנת 1927. בשנת 1928 נשא לאשה את רות בת משה הילנברג .
כעת הוא מנהל הגימנסיה העברית ובית הספר העממי שעל ידה. פעיל בהסתדרות המורים, באגודת שוחרי האוניברסיטה, בבני ברית. פרסם מאמרים בעתונות הפדגוגית והמדעית.
היה חבר ב"הגנה" וב"משמר העם".
צאצאיו: אוריאל (חבר קבוץ בנגב), שרה אריאלה.
אריה גלבלום
נולד בלודז', פולין בשנת תרפ"א (27.4.1921), לאביו זאב (חרשתן בלודז', ואח"כ מחלוצי ההגה בארץ, בעל אוטובוס פרטי בשרות יפו-ת"א, ששימש לפעמים גם כאמבולנס וכמכונית "טכסי" ; הצטרף ל"המעביר" בראשיתו ופרש מ"דן" ב-1949 בגלל גילו) ולאמו חיה שרה לבית כהן .
ב-1925 עלה ארצה עם הוריו, למד בביה"ס "תחכמוני" בתל-אביב, בגימנסיה "נורדיה" וסיים בביה"ס התיכון החדש. בעורו נער כתב שירים, מאמרים ורשימות בעתוני נוער, בעיקר ב"במעלה", בחדשי חופש הקיץ בשנים 37- 1936 עבד כריפורטר בשביל "פלסטיין פוסט" מחזית המאורעות ביפו. פעם נאסר משנתפס בתפקיד שמירה מטעם ה"הגנה" בגבול יפו ומשיצא מכלא יפו אחרי ישיבה קצרה פרסם את הדבר הראשון בחתימתו: "מכתבו של אסיר" ב"דבר". אח"כ נדפסו גם שירים משלו ב"הארץ" (בעריכתו הספרותית של א. שלונסקי ).
ב-1939 יצא לבירות ולמד באוניברסיטה האמריקאית שפה וספרות אנגלית, פילוסופיה, היסטוריה וכלכלה (היה היהודי הארצישראלי היחיד שנהנה מסטיפנדיה) וגמר ב-1942 ב"הצטיינות ממדרגה ראשונה". בשנות לימודיו הורה עברית בביה"ס המכין של האוניברסיטה לסטודנטים ערבים ויהודים מארצות המזרח הקרוב, בתלמוד-תורה של הקהלה ובשיעורי-ערב יסד מחדש את "המכבי" וזמן מה עמד בראשו. עבד בשרות ה"הגנה" ובעלי הברית (ההגנה שיתפה פעולה אז עם "צרפת החפשית" ועם הבריטים) גם בעת השלטון הוישאי ומשלחות הגרמנים והאיטלקים בלבנון ויזם את גילויה של כנופיה נאצית של ערבים מא"י ומסוריה. עבד זמן קצר בשביל "דבר", אח"כ בתור עתונאי-חוץ בעל אישור מפקדת הברית בשביל "הארץ" והשתתף במערכת "ההוצאה הסורית" של "פלסטיין פוסט", שלבקשת בעלות הברית הוציא אז מהדורה מיוחדת בבירות. אז גילה ברבים, שהמופתי נמצא בברלין- דבר שהבריטים אמרו להסתיר מידיעת הקהל במזרח התיכון.
יומים לפני פלישת צבאות הברית לסוריה וללבנון חזר הבית ולאחר תקופת שרות נוספת בלבנון ובסוריה נכנס לעבוד במערכת "הארץ" (רפורטז'ה, רשי