עבד במזכירות המועצה של מועצת פועלי ראשון לציון. היה מזכיר ועדת התרבות.
חבר הועד הפועל של הקיבוץ הארצי. משנת 1938 חבר במחלקת המושבות של הקבוץ הארצי. חבר במועצת ההסתדרות, במועצה החקלאית, בועד הארצי למען קרן היסוד, בועד השקל המרכזי, בועדת המשכורת ובועדת המשפט של ההסתדרות.
בקשרים ראשונים עם פולין החדשה בא בימי מלחמת העולם השניה על ידי חברי "ארגון הפטריוטים הפולנים" שהיו פעילים בארץ, ביניהם מילניקל ציר פולין בקנדה, גדומסקי - הקונסול הפולני הראשון בישראל.
כחבר המזכירות של מרכז השומר הצעיר יצא ב-1946 בשליחות לחוץ לארץ. ביקר בפולין במשך שלשה חדשים ובא בקשרים עם אנשי השלטון וראשי הצבור. באסיפות עם עורר הד בקרב שרידי יהדות פולין.
בעברו דרך צ'כיה אירעה לו תאונת דרכים קשה בדרך בין ברטיסלבה ווינה, היא נתיב שיירות העולים.
לאחר שהחלים יצא לבאזל להשתתף כציר מטעם מפלגתו בקונגרס הציוני. שם לקח חלק בייסוד הברית העולמית של מפלגת השומר הצעיר ושימש בה כמזכיר ראשון. לאחר האיחוד נבחר למרכז מפ"ם ולועדה המדינית.
בשנת 1947 יצא שנית לבקור לארצות מזרח אירופה והשתתף במשלחת ההסתדרות בועידת האגודות המקצועיות בבולגריה. שוב נפגש עם הצבור הרחב ועם נציגי השלטונות בבולגריה ובפולין שבקר אותו בשניה. ביקר אז בערי ורשה, בוכרסט, פרג, סופיה, בלגרד, כמו כן ערך סיורים במחנות שארית הפליטה בגרמניה.
בימי מלחמת השחרור היה בארץ.
בספטמבר 1948 נתמנה כשליח מיופה-כוח נציג מוסמך מטעם מדינת ישראל בפולין. נתקבל בשמחה ובהתרגשות ע"י שרידי יהדות פולין, ובאהדה ע"י השל טון הפולני. חבר פעיל בועד ידידות פולין - ישראל.
פרסם הרבה מאמרים בעתונות התנועה.
בשנת 1934 נשא לאשה את חוה בת מלך איזביצקי (ממשפחת חסידים).
צאצאיו: עדה, אבנר.
יואל אנגל
נולד בברדיאנסק, פלך טאווריה, אוקראינה בגבול חצי-האי קרים, כ''ד ניסן תרכ"ח (16.4.1868), לאביו מנחם מנדל .
ספג בילדותו מנגינת אביו בגיטארה (מנגינות-עם יהודיות ורוסיות). בשנות לימודיו בגימנסיה בעירו, ואח"כ משפטים באוניברסיטאות קיוב וחארקוב, היה עוסק דרך-אגב גם במוסיקה ובלימודה (בבי"ס למוסיקה בחארקוב) וגם חיבר כמה יצירות קטנות. שם נפגש עם הקומפוזיטור צ'איקובסקי וזה ניבא לו גדולות במוסיקה, שידל אותו להשתלם בה ואף נתן לו המלצה למנהל הקונסרבטוריון הממלכתי שבמוסקבה. ה"קרימצ'אק" (כך קראו לו חבריו על שום מוצאו הקרימאי) ציית לעצה הטובה ואחרי גמרו את לימודיו המשפטיים נסע ללמוד במוסקבה (ב-1893) מפי גדולי המוסיקאים הרוסיים טאנאייב, איפוליט איבאנוב ועוד, וגמר ב-1897.
בשנות לימודיו חיבר יצירות שונות ביניהן חלק מהמוסיקה בשביל האופרה "אסתר" על יסוד נעימותעם יהודיות שנקלטו בנפשו מילדותו. השתתף באנציקלופדיה של גראנאט במדור למוסיקה רוסית, אח"כ ערך את הלכסיקון המוסיקלי של רמון-גראנאט ובתקופה מאוחרת יותר חיבר מלון של כיס למוסיקה. פרסם סדרות מסות היסטוריות בתולדות המוסיקה וחיבר מורה דרך בענף האופרה.
ב-1897 הוזמן לעזור לעורך המדור המוסיקלי בעתון המוסקבאי הגדול "רוסקאיה ויעדומוסטי" ומ-1899 ועד 1919 היה הוא עורך המדור, ניתח והסביר כל הופעה חדשה ונודע כפרשן משובח. השתתף ביסוד הקונסרבטוריון העממי במוסקבה, השתתף בקביעות בפעולו