עים בדיליז'אנסים בדרך יפו - ירושלים (כי לא הכל נסעו ברכבת). ביניהם ראשי תנועת העבודה בזמן ההוא, אישי-צבור, תיירים יהודים ונכרים מחו"ל שבאו לביקור ברמלה; חברי "השומר", אנשי העליה השניה, וכן אנשי מושבות יהודה שבאו לסדר ענינים בשוק ובמשרד שלטון הנפה ברמלה.
בתרע"ד נפצע קשה בראשו בידי גנבים ערבים שפרצו לביתו, והודות לטיפולו המסור והמוצלח של הד"ר וייסבורד מראשון לציון נשאר בחיים.
בשנות מלחמת-העולם א' היה בעקרון וב-1918 חזר לרמלה וחידש את עסקו בבית ששכר מאת חברת "למען ציון" באמצעות מנהל עניניה בארץ ר' מרדכי אדלמן (עליו ועל פעולות החברה ראה כרך א', עמוד 151).
בעת מהומות תרפ"ט. כשגברה התסיסה הערבית ברמלה נגד היהודים, עזב את המקום, יחד עם המשפחות המעטות שנשארו עוד שם בתור קהלה יהודית, ופתח חנות מכולת ברחובות.
אחרי פטירת רעיתו (י"ג טבת תש"ד) נתקבל, בהשתדלות ידידו ר' ישראל ברא תושב רמלה לשעבר, בבית מנוחה לזקנים גלמודים בתל-אביב.
שלמה דרכסלר
נולד ביזלובייץ (מחוז טשורטקוב, פולין), בשנת תרע"ב (15.12.1911), לאביו אבא (סוחר, עסקן ב"מזרחי". מצאצאי הרביים מוויז'ניץ וקוסוב), ולאמו פרל בת חיים שטרובר .
קבל חינוך מסורתי בחדר. למודים כלליים בבתי ספר בלבוב, בפדגוגיון העברי. המשיך בפדגוגיון העברי בוינה מיסודו של הרב צבי פרץ חיות . שמע הרצאות בפילוסופיה באוניברסיטה בוינה, בספרות ובאמנות.
בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" בגליציה והיה חבר בה עד לפילוג ב"השומר הצעיר" העולמי בשנת 1927 בוורודקי.
בימי למודיו בוינה עבד עבודה עתונאית וספרותית.
תרגם מיצירות של סופרים עברים (עגנון, המאירי ואחרים) לגרמנית.
הכין אנתולוגיה גרמנית מהפרוזה העברית. עמדה לצאת לאור בהוצאת ז'ולניי. הדבר לא יצא לפועל מחמת עליית דולפוס לשלטון באוסטריה והתגברות האנטישמיות.
עבד בוינה בתנועה העברית. השתתף בייסוד ה"הסתדרות העברית" שבראשה עמד ד"ר דוד רוט בלום . כתב בירחון "דברנו" שעורכו היה מנחם גלרנטר (מורה בגימנסיה העברית בוינה, נספה בימי הנאצים).
פעיל בתנועת הנוער של ארץ ישראל העובדת בוינה ובמפלגת פועלי ציון - התאחדות אשר שנתה את שמה לאחר עליית דולפוס לשלטון ל"בנין הארץ". השתתף במערכת הבטאון הגרמני של המפלגה "דער יידישער ארבייטער". ניהל את העבודה התרבותית במרכז "החלוץ" ושימש בא כוחו במשרד הארץ ישראלי.
נשא לאשה את דבורה בת פנחס גוטהרץ .
עלה ארצה בסוף 1931. הצטרף לקבוץ "גבעת חיים" והיה חבר מפא"י עד לפילוג. עם הפילוג היה בין מייסדי "התנועה לאחדות העבודה" והיה עורך העתון בשם זה. עם ייסוד מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם, 1948) נכנס לעבודה כחבר מערכת "על המשמר".
חבר מוסדות "הקבוץ המאוחד": המועצה, מערכת הוצאת הספרים, חבר מוסדות מפ"ם: מועצה, מרכז, מחלקה מדינית. חבר מועצת ההסתדרות. חבר ההנהלה של בית הספר לפעילי ההסתדרות.
פרסם מאמרים ב"דער מארגען" (לבוב), "דאס ווארט" (ורשה), ארבייטער צייטונג (וינה), "דברנו" (וינה), "הפועל הצעיר", "לאחדות העבודה" (עורך), "על המשמר", "מבפנים".
פרסם ספרים: "גבעת חיים" (הוצ. גבעת חיים, הקבוץ המאוחד 1947), "מושבות סוציאליסטיות (הוצ. הקבוץ המאוחד).
עומד להופיע באותה הוצאה: "חברת העתיד במחשבה הסוציאליסטית".