הפעולה, המזכירות המשותפת של פועלי העיריה ופקידיה, קופת התגמולים של פועלי העיריה; השתתף ביסוד הצרכניה לפועלים, חברת מעון הפועלים, ספרית הפועלים ע"ש בורוכוב בת"א ומיוצרי המעונות המשותפים בת"א ורמת-גן. המועדון על שם רוזה כהן והבסאון "שערים", ומשעבר לעבוד בפקידות נבחר ליו"ר מועצת פקידי העיריה ולחבר נשיאות "תגמולים" לפקידים.
עם היותו לוחם מעמדי מובהק היה נוח לבריות בלי בדיקה בהשקפותיהם ומוכן לעזור לאדם באשר הוא אדם בסידור בעבודה, בעצה, ובהמלצה וכו'. השקיע הרבה מרץ ויזמה ביסוד שיכון לפקידי העיריה.
במפלגתו עמד על משמר טהרת העקרון וכשמצא בו פגם לא נרתע אף מפילוג בתוכה ובמשך זמן-מה היה קיים בפועלי-ציון שמאל פלג מיוחד קרוי על שמו. ..
מתוך הכרה עיקרונית עבר ב-1936 למפלגת פועלי א"י (מפא"י) והיה פעיל במוסדות צבוריים של הסתדרות העובדים הכללית, בועד הארצי של קרן היסוד, בועד המקומי של הקק"ל, במועצת קופת מלוה של העובדים בת"א ועוד. נפטר בתל-אביב, א' אלול תש"ז.
צאצאיו: נחמה אשת פנחס וינשטיין (מגבעת ברנר), יהודית אשת שבתי אברמסון. קובץ לזכרו, יופיע בעריכת אברהם לוינסון. חברי הועד להוצאת הקובץ הם : זלמן שזר, יצחק בן-צבי, יצחק טבנקין, יצחק לב, אברהם לוינסון, ישראל מרום (מרמינסקי), אלימלך קפלנסקי, ד"ר י. קרוק. ושבתי קרדונסקי (מזכיר).
ד"ר זרח ורהפטיג (ואהרהפטיג)
נולד בוולקוביסק, ח' שבט תרס"ו (2.2.1906), לאביו הרב ירוחם אשר (מחבר הספרים "דברי ירוחם", "חידושי ירוחם". "בית ירוחם" ו"שלמי ירוחם", שבעדו קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית מאת עירית תל-אביב) ולאמו רבקה בת הרב יעקב זרח פיינשטיין. למד תורה מפי אביו ובישיבות, גמר את הגימנסיה "אסכולה" בוארשה, למד באוניברסיטת וארשה והוסמך לדוקטור למשפטים ולמדעי המדינה, ומתרצ"ג ואילך עבד בתור עו"ד בוארשה.
היה פעיל מנעוריו בתנועת המזרחי ו"תורה ועבודה", נבחר לקונגרסים הציוניים ט"ו, י"ח, י"ט, כ', כ"א ומילא תפקידים במרכזים הכל-פולניים של המוסדות וההסתדרויות כדלהלן : סגן יו"ר המשרד הארצישראלי המרכזי, חבר דירקטוריון קרן היסוד, סגן נשיא המזרחי, חבר ההנהלה הראשית של תנועת תורה ועבודה, חבר המשרד המרכזי של החלוץ המזרחי, חבר נשיאות הועד האנטיהיטלריסטי וחבר הנהלת הקונגרס היהודי העולמי.
בשנת תרצ"ח נשא לאשה את נעמי בת ר' יעקב זאב קליין. משפרצה מלחמת העולם ב' נמלט לליטא ושם היה בשנת ת''ש יו"ר הועד הארצישראלי של פליטי פולין: בהמשך נדודיו היה חבר ועד כזה ביאפאן בשנת תש"א: ומתש"ב ואילו סגן מנהל המכון לחקר בעיות היהודים בניו-יורק, סגן נשיא הסת' הפועל המזרחי בארה"ב וחבר הועד המנהל של הקונגרס היהודי העולמי. כתב מאמרים בעתונות ופרסם (באנגלית) את הספרים דלהלן : Starvation oner Evrope )New-York,1943(, Relief & Rehabilition )N.Y.,1944(.Uprodesd )New-York,1946(,Where shall thall they go)pam phlet,New-York,1946(.
אחרי ביקוריו בארץ בשנות תרצ"ד, תרצ''ו וטבת תש"ז עלה להשתקע באלול תש"ו ונתמנה לחבר הנהלת הועד הלאומי ומנהל מחלקת החוק שלו וחבר מרכז המועצה המשפטית של הנהלות הסוכנות היהודית והועד הלאומי. היה חבר מועצת המדינה הזמנית ונבחר לכנסת הראשונה של מדינת ישראל.
יתר תפקידיו הצבורים : חבר המועצה המשפטית בישראל, חבר הועד הפועל הציוני, חבר הועד הראשי של המזרחי העולמי, חבר המועצה הראשית של תנועת תורה ועבודה, חבר ההנהלה הישראלית של הקונגרס היהודי העולמי וחכר מזכירות "יד ושם". עוסק בפעילות צבורית ומדעית להנהגת המשפט העברי בחיי המדינה. פרסם בחוברות ניסן - תמוז תש"ח של הירחון "סיני" מחקר על בעיות של תקנות הבחירות לאספה המכוננת ולבית הנבחרים של המדינה היהודית. ערך את החלק המשפטי של הקובץ "בעיות המדינה בישראל" (הוצאת ברית הסטודנטים הדתיים "יבנה", תש"ם), ועוד.
צאצאיו ; עמנואל, איתמר, נילי, יעקב.
הרב הלל פוסק
נולד בזלאטופול, פלך קיום, אוקראינה, כ"ט טבת תרמ"א (15.1.1881), לאביו הרב אליהו (מחבר שו"ת מור ואהלות, הספרים "כורת הברית ",מרבה תורה", "אזלא גרש", "דברי חכמים וחירותם" על הרמב"ם ו"עץ השדה" על הלכות אתרוג ולולב) ולאמו מטליא בת צבי סאניק-שפירא (נכדת הרב חיים חייקל שפירא מקלניבלט, פלך קיוב). למד תורה מפי אביו ואבי-אביו הרב מאיר צבי פוסק והוסמך לרבנות על-ידי גדולי הרבנים בדרום רוסיה.
בשנת תרנ"ח נשא לאשה את גיטל (טובה) בת דודו