משה קול (קולודני)
נולד בפינסק (רוסיה הלבנה) בשנת תרע"א (28.5.1911), לאביו מרדכי בן ר' פנחס אליהו הלוי (סבו ר' אלתר היה מחשובי המנהיגים הרוחניים בקהלת פינסק), ולאמו יהודית בת לייב קפלן. קבל חינוך מסורתי בחדר מתוקן, אצל מורים פרטיים למד עברית, רוסית ופולנית. נכנס לגימנסיה העברית בפינסק וסיים אותה. עם בואו ארצה למד מדעי הרוח באוניברסיטה העברית.
השתתף ביסוד תנועת הנוער הציוני בפולין וערך שם את עתוניה, היה חבר הועד המרכזי של ציוני פולניה וממיסדי ההתאחדות העולמית של הציונים הכלליים.
עלה ארצה בשנת 1932.
היה חבר בקבוץ הנוער הציוני "המפלס" בכפר סבא. נבחר למזכיר העובד הציוני והנוער הציוני. השתתף בהקמת תנועת הציונות הכללית המתקדמת בישראל. פעיל בהקמת ישובים קבוציים, מושבים וכפרי עובדים של תנועת הנוער הציוני.
מטעם העובד הציוני נבחר לועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. בשנות מלחמת העולם השניה ועד ראשית 1947 היה חבר מזכירות ועד הפועל.
היה פעיל בתנועה העברית העולמית וביחוד בתנועת "תרבות" ליסוד בתי ספר עבריים.
החל מהקונגרס הציוני -18 היה ציר בכל הקונגרסים. בשנת 1937 נבחר לועד הפועל הציוני הגדול. בימי המלחמה היה חבר הועד הפועל הציוני המצומצם.
בשנת 1939 נשא לאשה את קלרה (קטה) בת נתן ודובה מוסקט. בקונגרס הציוני בבזל 1946 נבחר כחבר להנהלת הסוכנות. היה בין החותמים על הכרזת העצמאות כחבר מועצת המדינה הזמנית. כיום הוא חבר הנהלת הסוכנות היהודית, ראש המחלקה לעלית ילדים ונוער, ויושב ראש הועד המנהל של עלית הנוער. יו"ר הועד הפועל של העובד הציוני : חבר נשיאות ההתאחדות העולמית של הציונים הכלליים; חבר הנשיאות של הקרן הוקונסטרוקטיבית של הציונים הכלליים : חבר מועצת הסתדרות העובדים הכללית.
בשליחות התנועה הציונית בקר ברוב ארצות אירופה ואמריקה. בקנדה. במכסיקו ובמרוקו. שמונה שנים היה עורך עתון "העובד הציוני", פרסם מאמרים רבים לביסוס דרכה הרעיונית של תנועת העובד הציוני והציונות הכללית המתקדמת. פרסם גם ב"הארץ" ו"דבר".
מיום בואו ארצה פעיל בהגנה. בימי המצור על ירושלים היה אחד משלשת חברי הנהלת הסוכנות שנשאו באחריות.
בנותיו: עליזה, שרה, יהודית.
ד"ר יהושע (אוסקר) גוברין (גרינבוים)
נולד במיסליץ (מורביה) בשנת תר"ן (26.11.1889), לאביו אדולף (אברהם) (עשרות שנים יו"ר ועד הקהלה במיסליץ), ולאמו פלורה בת יעקב הרצוג. גמר גימנסיה בעיר צנאים. למד משפטים וכלכלה מדינית באוניברסיטה בוינה וקבל תואר דוקטור.
בימי מלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא האוסטרי. ארבע שנים עמד בחזיתות שונות וזכה לאותות הצטיינות גבוהים.
בשנת 1922 נשא לאשה את אלוה לבית ברוינ שטיין (נפטרה בתל אביב כ"ט בכסלו תש"י 20,12.1949).
החל משנת 1921 עד שנת 1938 היה עו"ד בוינה.
בשנים 1930-1938 היה יו"ר ההסתדרות הציונית האוסטרית. יו"ר סניף ברית הציונים הכלליים באוסטריה וחבר בהנהלתה העולמית. חבר ועד הקהלה בוינה. מייסד אגודת האקדמאים הציוניים "העוגול".
היה סגן יו"ר "הליגה למען חבר הלאומים" באוסטריה ופעיל באגודות בינלאומיות שונות למען יהודי גרמניה ואוסטריה. עם פלישת היטלר לאוסטריה נאסר וישב בבתי כלא שונים עד ששוחרר בהשתדלות הסוכנות היהודית. באותה שנה (1938) עלה ארצה.