נתחנך על-ידי הוריו לזיקה חיובית אל היהדות, גמר בי"ס תיכון, למד באוניברסיטת מקגיל מדעי הרוח וכלכלה וקיבל את התוארים B.A., B.C.L. למד משפטים באוניברסיטה הצרפתית בלאוואל שבקנדה ; המשיך וגמר את לימודיו באוניברסיטת לונדון וקיבל את התוארים ד"ר לפילוסופיה ו"באריסטר למשפטים".
בקנדה השתתף ביסוד האגודה "יהודה הצעיר" וזמןמה היה נשיאה. בתרע''ח השתתף ביזמה ובריכוז פעולת ההתנדבות היהודית לגדוד העברי בקנדה. התנדב גם הוא עצמו ובסוף מלחמת-העולם א' בא ארצה בתור סרג'נט בגדוד. אחרי שחרורו נכנם לעבוד במקצוע עו"ד במשרדו של הוראס סמיואל (שהיה קפטן בגדוד העברי של קלעי המלך מאנגליה), ומשחזר סמיואל לאנגליה המשיך הוא לעבוד במקצוע והעביר את המשרד על שם עצמו.
בראשית 1922 נשא לאשה את גולדה לבית הופמן. בהיות כאן בתקופת המנדט השיטה המשפטית האנגלית, מנוהלת בידי אנשי משפט אנגליים הגיע הד"רג'וזף , בתור יליד דומיניון בריטי ובעל השכלה כללית ומשפטית אנגלית, למעמד עורך-דין מהגדולים והמצליחים ביותר, ביחוד במשפטים בדרגה גבוהה, ולא אחת השתמשו בשרותיו גם ההנהלה הציונית ויתר המוסדות הלאומיים. אחרי מהומות תרפ"ט ריכז מטעם המוסדות חלק ניכר מההשתדלות המשפטית בירושלים למען הענשת האשמים ופיצויים לנפגעים.
ב-1933, כשהשלטונות האנגליים והמוסדות הרשמיים היהודיים התאמצו להטיל את האשמה ברציחת הד"ר חיים ארלוזורוב הי"ד על הרביזיוניסטים אברהם סטבסקי ויוסף רוזנבלט ואחרים, נטל עליו הד"ר גוזף את יצוג התביעה האזרחית לפיצויים, למקרה שביה"ד לפשעים חמורים ירשיע את האשמים.
באותה שנה הצטרף למפלגת פועלי ארץ-ישראל, שהיתה בשלטון בהנהלת הסוכנות היהודית ובועד הלאומי. מאז נבחר מטעם המפלגה לכל קונגרס ציוני וב-1936 נתמנה ליועץ המשפטי של הנהלת הסוכנות, ובהעדרו של מנהל המחלקה המדינית היה הוא ממלא את מקומו. בשנות מלחמת העולם ב' ריכז מטעם הנהלת הסוכנות את הגיוס היהודי בכל הארץ לצבא הבריטי וליחידות העבריות שבו.
ב-1945 נבחר כחבר הנהלת הסוכנות בירושלים ובתפקידו זה נסע בשליחויות מיוחדות לארה"ב, לדרום אפריקה, ועוד. בתפקידו זה נאסר בביתו בנתניה ב-29.6.46 ("השבת השחורה"), כשנאסרו חברי הנהלת הסוכנות והועד הלאומי ועוד כ-2000 יהודים "חשודים'' בהשתייכות ל"הגנה" והוחזק במחלקה ל"עצירים חשובים מאד" במחנה לטרון 130 יום, עד לשחרורם ביום י"א חשון תש"ז (5.11.46).
בתקופת מלחמת המולדת בחורף תש"ח היה חבר ועדת המצב בירושלים ובחדשי המצור על ירושלים ניהל במרץ ותקיפות שיטתית את קיצוב המזון והצליח במדה ניכרת לחלק בשויון צודק את מעמסת הרעב והמחסור ואת מעט המזון בין כל תושבי הבירה הנצורה ולמנוע מבעלי יכולת את ניצול יתרונם החמרי לחטיפת המנות הזעומות של דלת העם.
תושבי ירושלים ואף השלטון המרכזי שישב אז בקריה בתל-אביב, הכירו בזכותו הגדולה בהצלת תושבי ירושלים ממיתת רעב, וכך נתקבל כמעט בהסכמה כללית דבר מינויו למושל צבאי של ירושלים (שלפי מעמדה הבינלאומי נחשבה אז כשטח-כיבוש זמני). החל מ-1.8.48 נבחר ברשימת מפא"י כציר לכנסת הראשונה, ומשגדלו המחסור והמצוקה בכל הארץ נתמנה לשר האספקה והקיצוב בממשלת-ישראל הנבחרת הראשונה. הנהיג בכל הארץ את שיטת הנקודות והתלושים והפיקוח וההגבלות, כפי שהנהיג לפנים בירושלים הנצורה. לדעת מתנגדי השיטה הצליחה רק לחלק את המצוקה ולא לסלקה, אך על כל פנים היתה המנה הקצובה מובטחת כמעט לכל תושב. אולם כשהנהיג באופן פתאומי את הקיצוב גם בהלבשה ובהנעלה, שבעקבותיו גדלה הפאניקה בכל הארץ וכוח הקניה של הלירה הישראלית התגלגל במדרון אף בשוק הפנימי, שוחרר מתפקידו זה ונתמנה לשר התחבורה והשתדל כמיטב יכלתו לשפר את הסדרים בשרותים.
נבחר גם לכנסת השניה ועם הרכבת הממשלה החדשה נתמנה כשר המסחר והתעשיה וכשר המשפטים.
פרסם מאמרים בעתונות המקצועית המשפטית ואת הספרים : 1929) Nationality, its Nature and Problems השלטון הבריטי בארץ-ישראל (1948), זכויות האשה בחוק העברי (1948).
צאצאיו: עמירם, עלמה, ליליא (נפלה בקרב בנגב תש"ט).
ראובן סגל
נולד באוטושאן (רומניה), בשנת תר''מ (1880) לאביו פנחס.
בתרמ"ב, בגיל שנתים, הובא ע"י הוריו לארץ.
קיבל חינוך מסורתי והמשיך בביה"ס במקוה ישראל. נשא לאשה את רבקה בת אפרים שאול אשכנזי מזכרון יעקב.