לאחר הפרעות חזר ונטע שוב ושתל שוב וזרע שוב. הפעם התרכז בעצי פרי (2000 עצים) ובמשק חלב ודבש. עם חבר המתישבים האחרים הקים קואופרטיב.
בשנת תרצ"ו פרצו שוב פרעות ושוב נאלץ לעזוב את פרי עמלו בידי הפורעים.
מאז התישב בקביעות בצפת, הקים רפת ומשק.
היה פעיל בהתאחדות בני הישוב, חבר לשכת בניברית, במועצת בית הספר המקצועי שע"ש גרין בצפת, שמש כבא-כוח התאחדות בני-הישוב.
צאצאיו: שושנה אשת יוסף מנדלסון (שו"ב), רוחמה אשת אהרן מלטינסקי, נחום, דבורה אשת ניסן קלירס (ניו-יורק), נתן (רב בארה"ב).
דוד אלמוג (סוקוליק)
נולד בוורשה, פולין, בו' סיון תרע"ד (31.5.1914) לאביו ר' אברהם , בר-אורין, סוחר ועסקן מגבאי ומיסדי בית כנסת "שעת ציון" בוורשה, וגבאי בחברות צדקה שונות בפולין וארץ-ישראל, ולאמו מלכה בת רבי אייזיק פאלבסקי ז"ל, משכיל וחובב ציון ותיק. עלה ארצה עם הוריו בשנת תרפ"ד, קבל חנוך מסור תי ותורני, ולאחר שסיים את למודיו בגמנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב, השתלם ב"חקירת שווקים" וקבל את התואר .A.B.T.I (לונדון). בוגר American Detective Training Sch ol, New York מילדותו היה פעיל בתנועות נוער, תחלה בגדוד הצופים "השומר הצעיר", ובמשך כ-20 שנה בכל הארגונים של התנועה הלאומית בארץ, החל מבית"ר, "התאים הלאומיים", נוער-המרי, והיה בין מפקדיו של הארגון הצבאי הלאומי והשתתף בפעולות רבות בשנות המאורעות 1936-39. בשנת 1934 היה מפעילי "הועד להחרמת תוצרת גרמניה" והשתתף בבטאונו "קול החרם". בשנת 1933 נעצר ע"י הבולשת הבריטית בשעת הפגנות הזעם של הישוב נגד ציד העולים "הבלתי-חוקיים", ומאז נעצר פעמים רבות ע"י השלטונות הבריטיים, שחשדו בו שהנו מפעילי המחתרת.
בשנת 1938 נאסר לאחר שובו מועידת בית"ר העולמית בפולניה, וב-23 לדצמבר 1940 נאסר שוב, לאחר הפילוג בארגון הצבאי הלאומי, הפעם כחשוד בהשתייכות לקבוצת "יאיר-שטרן". במש ארבע שנים רצופות ישב בבית הסוהר בעכו, ובמחנות המעצר "מזרע" ולטרון ובסוף שנת 1944 שוחרר ממעצרו אך במשך שנתיים היה תחת פיקוחה של הבולשת הבריטית ובמאסר בית, ומפעם לפעם היה נעצר בעת גלי המעצרים ההמוניים. בתקופת שבתו במעצר, חיבר שירים שהושרו ע"י תנועות המחתרת.
משנת 1932 היה עוזרו ויד ימינו של דוד תדהר, וממורו זה למד ביסודיות את תורת החקירה והבלשות והפך מקצוע זה למשלוח-ידו. עם שיחרורו מלטרון בסוף שנת 1944, יסד את משרד החקירות "ארגוס", שאותו הוא מנהל גם כיום בתל-אביב. הנו חבר בהתאחדות הבלשים העולמית (ארצות-הברית) וסוכנם של גדולי משרדי החקירות בעולם. הוא גם חבר הועד הפועל הארצי של איגוד האכספורט הארצישראלי, יועצו וסוכן החקירות שלו לארצות חוץ.
במשך 15 השנים האחרונות, השתתף בעתונות היומית והפריודית במאמרים ופליטונים רבים תחת פסבדונימים שונים; בן-הגליל, מ. שן, אבו-עדינה. ר. מגי, ד. בן-אברהם, ועוד. ערך והוציא לאור קובץ לסגרות בלשית בשם "הבלש המודרני" ומשמש כתבם של עתונים מקצועיים, בארצות הברית ואירופה.
ממאי 1948 עד 3.4.49 שירת בדרגת סגן-ראשון בצבא ההגנה לישראל, ושימש בתפקיד של מפקד מחלקת הבטחון והחקירות במחנות השבויים, והיה גם בין יוזמי העתון העברי "אל-אסיר" (השבוי) שהוצא לאור בארץ והפצתו הגיעה גם לארצות ערב.
מנהל השרות הכלכלית I. T. Information ועורך הביולטינים בישראל.
בשנת 1934 נשא לאשה את טובה בת ר' יוסף וולף ליפשיץ הי"ד (אשר שני נכדיו אייזיק ומאיר הי"ד נפלו בקרבות להגנת "רמות נפתלי" בחדשי ניסן ואייר תש"ח).
בנותיו : עדינה וזאבה.
צבי אלון (פיקוביץ)
נולד בראש פנה, ט"ו בשבט תרס''א (1901), לאביו ראובן יוסף (מראשוני כפר תבור ומטובי אכריו ומגיניו) ולאמו חיה בת אלתר שווארץ מצפת (מראשוני ראש פנה). (ראה עליהם בכרך ד' בעמוד 1569).
התחיל ללמוד בביה"ס בראש פינה. עבר עם הוריו בילדותו לכפר תבור, כשהתנחלו שם בין הראשונים, ושם גמר את לימודיו. אח"כ עבד במשק ההורים והיה פעיל בחיים החברתיים והצבוריים של הנוער המקומי ובקרבות עם השכנים הרעים להגנת המקום והרכוש היהודי.