אוקראינה, חבר מועצת הקהלה היהודית בקיוב ומרצה באוניברסיטה עממית יהודית בקיוב על נושאים מדיניים וכלכליים.
ב-1920 יצא מתוך המהפכה הרוסית לאירופה השקטה. המשיך בפעילות פובליציסטית, ספרותית ומדעית וכן בפעילות ציונית-סוציאליסטית במפלגת פועלי ציון. שנים אחדות היה פרופסור למדיניות כלכלית בפוליטכניון האוקראיני אשר בפודיבראדי שבצכוסלובקיה. בו בזמן ניהל בפראג את המשרד לתעמולה ציונית בצ'כוסלובקיה, ובשנות 1934/38 היה יו"ר הליגה למען א'י העובדת בצ'כוסלובקיה.
בשנות פעולתו באירופה פרסם מאמרים ומחקרים על נושאים כלכליים ומדיניים שונים, ועל נושאים יהודיים פרסם את החברות והספרים דלהלן ; בגולה האוקראינית ב-1917/19 (באידית, גרמנית ואוקראינית - וינה, 1920), המשק היהודי הגלותי (בגרמנית - פראג 1938, בהונגרית - טימישוארה 1939). הפותר הקומוניזם את שאלת היהו דים? (בגרמנית - פראג-וינה 1937), ארץ-ישראל העו בדת, סקירה אידיאולוגית (בגרמנית - פראג 1935), פועלי ציון, סקירה אידיאולוגית (בגרמנית - פראג 1936).
עלה ארצה ב-1939, השתקע בירושלים, יסד את המכון להשכלה ציונית ומנהלו עד היום.
פרסם ומפרסם בארץ מאמרים ומחקרים בעתונים יומיים שבועונים וירחונים על נושאים פוליטיים וכלכליים.
חיים דב בלינקוב
נולד בהומל, רוסיה הלבנה, בשנת תר"ן (1890), לאביו יעקב ולאמו הניה. קבל חינוך יהודי וכללי, למד גם בגימנסיה רוסית.
ברח מרוסיה לצרפת ומשם עלה לארץ ב-1910 והחל לעבוד ביקב ראשון לציון. עם התארגנות "השומר", הצטרף אליו והיה אחד מעשרת חברי הגרעין הראשון.
שרת בשמירה בכל אזורי הארץ. השתתף בפריצת המצור של ערביי הכפר זרנוגה על המושבה רחובות כשאמרו להחריבה אחרי שאחד מהם נהרג בסכסוך קרקעי. באותו קרב אבדה עינו האחת של בלניקוב. קשריו עם שרידי "השומר" נשארו קיימים כל ימיו, וכל עוד היה אלכסנדר זייד בחיים היו השרידים הללו מתאספים פעם בשנה לפגישת-רעים בבית בלינקוב.
ב-1914 נשא לאשה את חיה בת שמואל זיינזול ובריינה צ'יז'יק (נפטרה בתל-אביב, י"ב אלול תש"ז). (ראה עליהם ערכים מיוחדים בכרך ד'). חותנו עבר למנחמיה ומסר לו את המשק במושבה כנרת. אך עבודת המשק לא מנעתהו מהמשכת שרותו ב"השומר".
במלחמת-עולם א' הצטרף למחתרת "נילי" והיה מפעיליה. נאסר בין יתר החברים בעת שנתגלה הקשר שלהם למוטט את הקיסרות העותומנית ופעולותיהם המוצלחות לטובת ה"אויב".
קיים קשרים הדוקים עם אלכסנדר אהרנסון , ממיסדי "נילי" וראשיה.
בתרפ"ד היה המתנחל הראשון באזור "בני בנימין" בהרצליה, ומאז עסק רק במשקו ובשמירת זכרונות מפעולותיו רבות הסכנות בעבר למען הישוב והמולדת.
נפטר בהרצליה, ט"ז ניסן תש"ז.
בניו: דוד, יונתן, עמירם (נהרג בהשתתפותו בתקופת המאבק של ההגנה - בהתקפה על מבצר המשטרה הבריטית בשרונה).
יוסף כהן-צדק (כ"ץ)
נולד בוילנה, ליטא, כ"ג חשון תרס"ה (19.10.1904), לאביו שמעון (מנכבדי הסוחרים בעיר, מראשוני חובבי ציון, שביתו שימש בית ועד לעסקנות ציונית ועברית) ולאמו שושנה בת אליהו מינדס . קיבל חינוך עברי מסורתי בבית הוריו, התחיל ללמוד בגימנסיה העברית של ד"ר י. אפשטיין וגמר גימנסיה רוסית. גמר קורסים פדגוגיים של חברת "תרבות", השתלם במוסיקה והתחיל ללמוד מתימטיקה בפוליטכניון.
בעודנו נער התחיל בפעילות ציונית. השתתף ביסוד אגודת הנוער "חרות ותחיה", שנספחה אח"כ לתנועה האקדמאית "החבר", וכתב בעתוניה. ניהל בתי-ספר עבריים מטעם "תרבות" בערי המחוז ובו בזמן ניהל בהן תעמולה ציונית ועברית ויסד בהן סניפים ל"צעירי ציון" ול"החלוץ".
בסוף קיץ תרפ''ה נשא לאשה את מרים בת משה שניי דר. בו בזמן הפסיק את לימודיו בפוליטכניון ובראשית תרפ"ו (ט חשון - 27.10.1925) עלה ארצה עם אשתו כחבר "החלוץ". היה מורה לעברית מטעם ועדת התרבות של ההסתדרות לחברי פלוגת "עין חרוד" שבגבעת-השלשה, אח"כ מורה כללי בכפר-ילדים שבגבעת-המורה ליד עפולה, מורה למתימטיקה בביה"ס הטכני הגבוה "מונטיפיורי" בתל-אביב, יסד את ביה"ס "רחביה" בירושלים, וכיום הנו מורה בביה"ס היסודי שליד הגימנסיה העברית ברחביה.
השתתף בכתבי-עת עבריים ולועזיים לחינוך ולתרבות בארץ ובחו"ל. תרגם מרוסית לעברית קובץ מסיפורי המשורר א.ס.פושקין (בהוצאת "ספרית הגבורה". ת"א, 1949). עשה לפיתוח המוסיקה העברית העממית ופעל