ועדן (ובכל מקום בואם עוררו התלהבות ציונית בין היהודים), והגיעו ליפו ביום 1 במאי 1921 - הוא יום פרוץ המהומות הערביות, שבהשפעתן אסר הנציב העליון זמנית את המשכת העליה היהודית. התישב בחברון ועסק במלאכת הצילום ואחרי זמן מועט עבר לירושלים והיה מחלוצי הצילום האמנותי. עזר למנהל קרן היסוד ליב יפה הי"ד באיסוף התמונות בשביל "ספר הקונגרס". לפרופ' ב. שץ ז''ל ארגן מחדש את ביה"ס לאמנות "בצלאל". היה מפעילי מפלגת "אחדות העבודה" והשתתף בארגונה ובפעולתה של התזמורת הירושלמית הראשונה מיסודה של ועדת התרבות של הסתדרות העובדים. (בנעוריו למד באופן פרטי לנגן בכנור, נודע כמנגן בחסד והפליא את שומעיו בנגנו בכנור-סטראדיוואריוס שהיה לו). ביתו בירושלים היה בית ועד לחובבי אמנות ולפעילי צבור, לעולי וילנה וסיביר, וכתובת טובה ובטוחה לזקוקים לעזרה ולשבירת רעבונם. התמסר לפעילות צבורית במפלגה ובציונות ובחברה בכלל ונודע כבעל מרץ ויזמה. נתחבב על כל יודעיו במזגו הטוב, במדותיו התרומיות ובעליזותו שגירשה עצב מהלבבות. אף בעמדו ליד להבות צריפו שעלה באש התבדח והתלוצץ כדי לעודד את אשתו וידידיו שנפלו ברוחם. עבר לתל-אביב ובמרצו הרב פתח לו בית-מלאכה חדש לצילום ברחוב הרצל 3 והמשיך בפעילות צבורית וחברתית בירושלים.
כשנולדה בתו קרא לה בשם צופיה , על שם פתיחת האוניברסיטה באותו זמן על הר הצופים (הוא הראשון שהנהיג שם זה בארץ).
זמן מועט אחרי-כן נספה בתאונת-חשמל במעבדתו, ביום כ"ט תמוז תרפ"ד ונקבר בבית-העלמין הישן בת"א.
פייגה אילנית (הינדס)
נולדה בשנת תרס"ט (7.2.1909) בבראנסק שליד ביאליסטוק (פולין - רוסיה הלבנה) לאביה הרב שרגא הינדס (תלמודי ומתמטיקאי נודע בחוגו, מרצה בישיבת גרודנה וחבר ועד הקהלת שם) ולאמה נחמה בת הרב שמעון יהודה שקופ (ראש ישיבות בראנסק וגרודנה ; גאון נודע ומחבר ספרים בהלכה שהעמיד אלפי תלמידים התופסים מקום כבוד בחיי המרינה, התרבות והספרות התורנית, ביניהם : הרב פרופ' שמחה אסף , פרופ' דינבורג, אברהם הרצפלד, השר משה שפירא , הרב אונטר מן ורבים אחרים).
ראשית חינוכה היתה בגן-הילדים העברי של חנה הפטמן ולמדה עברית ותנ"ך וקריאה וכתיבה באידית וברוסית. ב-1915 עברה עם הוריה בזרם פליטי המלחמה ממחוזות הספר לאוקראינה ולמדה בגימנסיה רוסית בעיר סומי. ב-1922 חזרה משם עם המשפחה, למדה בגימנסיה בגרודנה והצטרפה לתנועת הנוער "השומר הצעיר" והיתה חברה בהנהגת הקן ובמועצה הארצית לפולין, וב-1928 יצאה להכשרה בחוה ליד צ'נסטוחוב.
בינואר 1929 עלתה ארצה עם קיבוץ עליה א' של השוה''צ מפולין לחדרה. עבדה בפרדסים, בכרמים ובסלילת כבישים בחדרה, בנימינה ופרדס חנה. היתה פעילה בחיי צבור הפועלים במושבה, בועדת התרבות וכו' והשתתפה בשביתה הגדולה בבנימינה. ב-1929 הצטרפה ל''הגנה".
ב-1931 נישאה לשלמה אילן מוארשה, חבר הקיבוץ.
ב-1933 התאחד הקיבוץ שלה עם הקיבוץ גן-שמואל ומאז היא חברה בו ועבדה בפרדס, בחינוך ילדים, בשרותים, בהדרכת נוער עולה ובשליחויות בתנועה. מ-1938 היתה חברה בועד הפועל של הקיבוץ הארצי, בתנועת הפועלות, במזכירות מועצת הפועלות; פעילה בצבור פועלי המושבה וחברה במועצה החקלאית ובמועצת המשנה לפועלי המושבות, במועצת ההסתדרות ובועדת הבקורת המרכזית של ההסתדרות. ב-1939 השתתפה כצירה מטעם "השומר הצעיר" בקונגרס הציוני בז'נבה.
מנובמבר 1945 ואילך ממשיכה בפעילות צבורית רצופה: במזכירות הליגה לקשרי ידידות עם ססס"ר, בועדה של המפלגה לקשרים בינלאומיים, במזכירות המפלגה ובועדה המדינית שלה, ומעת כניסת המפלגה ב-1948 כחבר מיסד למפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) הנה חברה במפלגה זו ובמוסדותיה המרכזיים.
ב-1949 נבחרה ברשימת מפ"ם לכנסת הראשונה של מדינת ישראל והנה חברה בועדת הכנסת ובועדה לחינוך ותרבות. היתה בין היוזמים להשתתפות ישראל בועידה של שוחרי השלום בפאריס וביצירת הועד בארץ למען השתתפות בתנועה זו.
בספטמבר 1949 יצאה בשליחות לחוץ לארץ והשתתפה באוקטובר כצירה אורחת בועידה הארצית של "שוחרי השלום" בבריטניה. בנובמבר אותה שנה השתתפה מטעם חברות מפ"ם במושב המועצה של הברית הבינלאומית לנשים דמוקרטיות במוסקבה, ובדצמבר בועידה הראשונה של נשי ארצות אסיה בפקין.
פרסמה מאמרים ב"השומר הצעיר", "דבר הפועלת", "דבר", "על המשמר", בקובץ "ידידות", ב"הדים" ועוד.
צאצאיה : אורי, שמעון, חנה.
ד"ר דוד מראני (שפיגל)
נולד בסקולה, מזרח גליציה, י'ד תשרי תרנ'ז (1896. 21.9.), לאביו יצחק צבי שפיגל (סוחר, חניך ישיבות