הסטודנטים העברים "קדימה" וסגן יו"ר באגודת "הכוכב" של הסטודנטים לטיפוח הספרות.
ב-1919 עלה ארצה והמשיך את לימודיו בביה"ס הממשלתי למשפטים. היה מזכיר היועץ המשפטי נורמן בנטוויץ , בממשלה המנדטורית ; אח"כ סגן מנהל בית המכס בחיפה וסגן המנהל הכללי במחלקת המכס בירושלים.
יצא להשתלם בארצות הברית. למד משפטים באוניברסיטת לא-סאל בשיקאגו וקיבל את התואר מוסמך למשפטים LL.B. ואח"כ בהאמילטון קולג' בשיקאגו והוסמך לד''ר למשפטים - וחזר ארצה.
ב-1930 נשא לאשה את רחל בת יעקב יחזקאל. משחזר מאמריקה נכנס לשרות משפטי ממשלתי. כיהן שנים אחדות בתור שופט-שלום בת"א ובירושלים. ב-12.2.36 הועלה לדרגת שופט מחוזי וכיום הוא מכהן כשופט מחוזי בחיפה.
פרסם מאמר על בתי המשפט בארץ-ישראל בערבית בירחון "אל חקוק" (בירות, יוני 1925); מאמר על בתי המשפט הדתיים בארץ-ישראל בירחון הערבי "אלקולליה" של האוניברסיטה האמריקאית בבירות (ינואר 1926), ואת הספרים "המדריך החוקי לבעל הבית ולדייר" (עברית, תל-אביב, 1934), ספר באנגלית על חוק שופטי שלום בא"י (1934), ספר באנגלית על שטרי חליפין, צ'קים ושטרות בא"י (1937).
צאצאיו: אברהם אלברט (מאמו דבורה בת ד"ר אהרן יוסף יארמנס, ראה כרך ג, עמוד 1287). אסתר.
מירון סימה
נולד בפרוסקורוב (רוסיה), בשנת תרס"ב (22.1.1902), לאביו בנימין בן משה, ולאמו ביילה בת ישראל סובול. למד בגימנסיה ואח"כ באקדמיה לאמנות בדרזדן (גרמניה).
הוסמך בתואר : אמן חפשי.
עלה ארצה בשנת 1933.
השתתף ביסוד אגודת הציירים והפסלים בישראל. חבר ועד האמנים בירושלים. ניהל בירושלים סטודיה לאמנות.
פרסם גם מאמרים בעניני האמנות.
ישראל פוגל
נולד ב-25.4.1900 בעיר זסלב שבאוקראינה לאביו שבתי (מנהל בתי חרושת של האחים שפירא בסלבוטה, עסקן בתנועה הציונית) ולאמו ברכה בת יהושע פרגמניק . עד שנת 1915 התחנך ולמד בעיר הסמוכה סלבוטה שבווהלין (הידועה בתולדות הגולה כעיר בה גרו האחים שפירא בעלי הדפוס המפורסם והראשון בו הודפס הש"ס). בית הוריו בסלבוטה שמש כאכסניה למשכילים ומנהיגי התנועה הציונית, ועל כן התחנך מילדותו באוירה צבורית וציונית, למד בחדר וקבל שעורים בעברית ממורים פרטיים, בגיל יותר מאוחר למד גמרא מפי דודו. היה חניך של בית הספר למסחר ובשנת 1915 עם התקרב הגרמנים לסלבוטה הגר עם הוריו לסקבירה, פלך קיוב. בשנת 1917 גמר את בית הספר למסחר בעיר וסילקוב ובה בשנה נתקבל כסטודנט לפוליטכניון הממשלתי בקיוב. במשך השנים 1917-1920 התמסר לפעולה הציונית ועבד בערים סקבירה, וסילקוב וקיוב, בעיקר בתנועות הנוער. מבין אלה שעבד אתם בתקופה ההיא נמצאים בארץ המהנדס קריתי מוסילקוב, הח"ח קובלמן רוקח מקופ"ח, יוסף שפירא מהמרכז החקלאי, הסופר צבי וויסלבסקי ואחרים - כולם מסקבירה. בשנת 1917 בא פילוג בתנועת צעירי-ציון בקיוב ונוצרה מפלגה חדשה "עת לבנות" שבשלביה האחרונים התגבשה כמפלגה שמאלית בתנועה הציונית "דרור". בראש התנועה החדשה עמד המנוח זליקין ומעוזריו הנאמנים נמצאים כיום בתלאביב ד"ר פיסרבסקי, דוד ליפשיץ ואחרים. תנועה זו הכתה גלים בחוגי הנוער והקימה סניפים בערי השדה תחת השם "על המשמר". בהשפעת תנועה זו הקים סניף גדול של "על המשמר" בסקבירה שהיתה לו השפעה רבה על חוגי הנוער במחוז כולו. בשנת 1920 חזר לערי ווהלין, התמנה כמזכיר ה"דז'וינט" בסלבוטה ואחרי זה עבר לזסלב בה שמש מנהל בית הספר הטכני העברי הראשון מסוג זה בווהלין. בתקופה זו ניהל פעולה תרבותית רחבה, למד את הנוער עברית, הרצה הרצאות בספרות ובידיעת א"י וארגן את סניפי