האנגלים הגיש להם עזרה, אחיו שמעון הדריך אותם במעבר הירדן ובדרך עד דמשק.
לקריאת המוסדות הלאומיים נענה ונתגייס למשטרת הארץ ושרת בצפת. תוך תקופה קצרה עלה בדרגה ובראש קבוצה של עשרה שוטרים הצליח להשליט סדר בגבול הצפוני ולאסוף הרבה נשק בכפרים, הוענק לו סרט ראשון מידי המושל הצבאי גינ. הרינגטון ונשלח לבית ספר לשוטרים באיסמאיליה. חזר משם בתור סרג'נט. במשך שנה שרת תחת פיקודו של יעקב ברגמן. נשלח לבית ספר לקצינים בירושלים. בימי לימודיו בירושלים נקרא פעם על ידי קולונל ברמלי להשתתף במשמר ביום נבי מוסה מחשש התפרצות ערבית לשכונות היהודיות. ליד שער יפו עמד המשמר והמושל סטורס פקח מן הצד על המצב. כשהגיעה התהלוכה משכם פקד קולונל ברמלי על דוד לאסור את ראש המפגינים, שייך אלשבר. השייך נכנס למסגד עומר. הערבים עצרו בעד דוד מלהכנס לחצר המסגד. השייך יצא בעצמו והלך עם דוד לקולונל. היום עבר בשקט ובסדר.
לאחר סיום הקורס נתמנה למפקד משטרת צפת. בתפקיד זה שימש שלש שנים. בתקופה זו כבר נעשו נסיונות ראשונים של העפלה דרך הגבול הצפוני. והוא סייע לדבר על ידי העברת משמרות מתאימים. כמו כן צריך היה לדאוג לנשק לישובים היהודיים בגליל העליון בגדר החוק וגם מחוצה לו. מיסיונר אנגלי אחד שישב בצפת עשה יד אחת עם המופתי שייך אסעד והעליל על דוד באוזני המושל-הצבאי שהוא מגדף את הנצרות. אולם ההוא לא התיחס באמונה לעלילה.
בימי ביקורו של הנציב העליון הרברט סמואל בצפת היה דוד אחראי לשלומו ומנוחתו. כמו כן היה אחראי לשלומו של לורד בלפור בימי בקורו במקום.
בימי העליה למירון דאג לסדר ולבטחון כי לא פעם התכוננו " פורעים ערביים להתנפל על התהלוכה.להדלקות היו גם באים תיירים מחוץ לארץ. כן ביקרה פעם הסופרת הצרפתית המפורסמת מצרפת מארי קירי והוא דאג לאיכסונה.
פעם בשעת סיור בסביבות מירון התנפלו עליו שודדים ערביים. בהתגוננות הוא הרג את אחד השודדים.
לאחר מכן רצתה משפחת ההרוג לגאול את הדם. גם השוטרים הערביים הורתהו. רק בהתערבותו של נכבד ערבי אחד, מחמד אפנדי, הושלם בינו לבין משפחת ההרוג נאוואר.
לאחר שמפקד משטרת הגליל קולונל מקענזי טבע בעדן בא במקומו המפקד סינקלר שהיה שונא ישראל והחל לרוקן את המשטרה מיהודים. יחסו' לדוד היה בראשונה טוב עד מעשה שארע שדוד סרב להציג בפניו בחורות יהודיות שהוא נתן עינו בהן. מאז התחיל לרדוף אותו ולהעבירו ממקום למקום. מקודם לטבריה ואח"כ לנצרת. המאמצים לחזור לצפת לא נשאו פרי והוא נאלץ להתפטר לשביעות רצונו של המפקד סינקלר.
בשנת 1925 נשא לאשה את יפה בת אריה גולד שמידט מירושלים. יצא לארה"ב והשתקע בניו-יורק. סוחר קפה, אב לשתי בנות ובן. בשנת 1935 בקר בארץ אצל הוריו ומשפחתו. מתכונן לחזור ולהשתקע במדינת ישראל.
צאצאיו: אהובה, לנרד (אריה), נעמי.
שלמה הכהן אלשטיין
נולד בירושלים, י"א סיון תרכ"ח (1868), לאביו ר' יצחק זאב (לשעבר יצרן טליתות בפינסק) ולאמו בת שבע בת ר' נחמן דב משנה (מצאצאי האדמו"ר ר' מרדכי מקרמניץ וגיסו של האדמו"ר ר' אהרן מקארלין), שעלו ארצה בתרכ"ב עם משפחה שהסתעפה אח"כ בערי הארץ וחלק ממנה יסד את בית אלשטיין בבירות, שעסק בקנה מדה גדול במסחר מנופקטורה ובעסקי בנק וקומיסיון, קיים קשרי מסחר עם ערי הארץ וביתו שימש אכסניה לעולים ולאורחים ולשד"רים מהארץ.
למד מפי טובי המלמדים הפרטיים ובאלול תרמ"ד נשא לאשה את חנה בת הרב זאב רובין (מצאצאי השל"ה הקדוש והרבה דורות של רבנים וגדולי תורה), שעלתה ארצה בת 6 עם הוריה מהעיר לטיצב שבפלך קיוב.
במשך עשרות שנים ניהל בירושלים עסקי מסחר, בנקאית. וחליפין בקנה מדה גדול ועסקי צבור באמונה ונודע שרו, וגדולי ירושלים האשכנזים והספרדים הו