ולמען קבלת הויזה השליש ערבון כספי בקונסוליה הבריטית בוארשה שיחזור לפולין. בארץ יעצוהו חבריו במפלגה לחזור לבל יפסיד את ערבונו, והבטיחו להשיג בשבילו רשיון-עליה חוקי ואף לתת לו משרה כבודה לכשיבוא. אך בגלל פרוץ מלחמת-העולם ב' לא יכול עוד לבוא ומת ונקבר בגיטו לודז'.
בתו; אסתר.
צבי שמחה כץ
נולד בשנת תרל"ז (1877) בדזיאלושיץ, מחוז פינצ'ב, פולין, לאביו ר' ירחמיאל מיכאל (ממשפחת אדמו"רים) ולאמו זלדה בת ר' משה שקולניק מסטובניץ. נתחנך בתורה ובחסידות ובשנת תרנ"ז נשא לאשה את שרה לאה בת ר' ישראל שטרוך מורשה (נפטרה בתל-אביב כ"ג חשון תש"ד). השתקע בוארשה, עסק בתעשית סריגה וגירוד וראה ברכה בעמלו, ולבניו נתן חינוך דתי-לאומי במוסד "תחכמוני" בוארשה.
כשארז בתרצ"ג את חפציו ומכונותיו לעלות ארצה עם כל המשפחה, צחקו רבים למעשהו באריזת המכונות, כי מה יעשה בארץ-ישראל, שתעשיתה עדיין לא התפתחה למדרגה כזו, שיהא בה שימוש במכונות כאלה.
קירו את נאמנותו, וגם הרב הראשי ר' שמואל סלנט היה ממוקיריו. כל ימי שבתו בירושלים דר ברציפות בבית שבו נולד בעיר העתיקה ובו נולדו גם צאצאיו.
בתרס''ו חיסל את עסקיו בירושלים, ומצויד בהמלצות ומכתבי תהלה מבנק אפ"ק ומהבנק הגרמני הארצישראלי וגם מסוחרים גדולים יצא לאמריקה והמשיך שם בעסקי מסחר ובמעשה חסד ותמיכה בשד"רים ובמוסדות שבארץ-ישראל.
בניסן תרפ"ה חזר ארצה והתישב בתל-אביב.
צאצאיו: פנחס (בברוקלין), יצחק אשר (חבר הפירמה סלומון, לוין ואלשטיין בת''א), אהרן ז"ל (נפטר בשיקאגו בחשון תש"ה), חיה רחל אשת צבי בנימין (סוחר בכלי כסף ושעונים בירושלים), זיסל מרים אשת נחמן בן הרב יהודה ליב זלצר (מזכיר אגודת הרבנים בניו יורק), זאב (פקיד בבנק א. פ. בת"א).
אליהו אליעזר מרדכי אלברג
נולד בקוטנה, פולין, כ"ה כסלו תרנ"א (13.12.1890), בן זקונים לאביו ר' זאב צבי ולאמו אסתר בת מנחם (מנקה) פרינץ . (נקרא אליעזר מרדכי על שם אחי אביו, שהיה רב בסלוז'ב, באלכסנדדובה ובצ'יחוצ'ינק, ואביו הוסיף לו את השם אליהו משום שנולד במוצאי שבת, כשאביו אמר בזמירות את הפזמון "אליהו הנביא"). נתיתם בילדותו וגדל בבית אחיו ר' אהרן שלמה (ראה כרך ד', עמוד 1685), קיבל חינוך דתי-לאומי ונודע מילדותו כחריף שכל ובעל-חשבון מהיר. עבד כפנקסן בבנק של ברומברג ואח"כ בבנק של עמנואל הירשברנ. במלחמת-העולם הראשונה גויס על-ידי שלטון-הכיבוש הגרמני לשרות משרדי בעיריה, ונתמנה על מחלקת המסים והשפעתו היתה גדולה גם ביתר המחלקות. הרבה לעזור ולהיטיב לתושבים וביחוד ליהודים, שפנו אליו בענינים הקשורים בשלטון העירוני. בפרוס הפסח בתרע"ז, כשהמצור הימי של בעלות הברית הכריח את הגרמנים לצמצם מאד את מנות-המזון הקצובות לתושבים, נענה לבקשת אחיו שניהל ענינים בקהלה, וסידר שמנת החטים למצות לפסח תוגדל פי-שנים. בעקב מלשינות נודע הדבר לשלטון הגרמני והוא נדון למאסר קשה וישב בכלא עד סמוך לסוף המלחמה, כשהגרמנים הניגפים בחזית המערב הוכרחו להיסוג גם מפולין.
אחרי שחרור פולין התפטר ממשרתו בעיריה, מסר את הענינים לממונים החדשים ועזר להם בעצה ובהדרכה ואח"כ פנה למסחר בתבואות ובסובין, עסקי אחיו, והצליח בהם. זמן-מה ישב לרגל מסחרו בבידגושץ' (ברומברג) שבפומרניה, שסופחה מפרוסיה לפולין, וגם שם נתחבב על התושבים.
בבחירות לעירית קוטנה נבחר אחיו בראש רשימת המזרחי והוא בראש רשימת פועלי ציון.
נשא לאשה את רבקה לבית תאומים מוולוצלאווק.
משעלה אחיו לארץ בתרפ"ה חתר גם הוא מתוך כיסופי גאולה לעלות, אך לא נסתייע בידו. בתרצ"ח בא ארצה בתור תייר, על מנת להשאר בארץ בלי רשיון,