אך הוא לא שם לב לצוחקים ולבעלי העצות והאזהרות ועשה את שלו.
בהגיעו ארצה מסר את מכונותיו הארוזות למשמרת במחסן, קנה מגרש בשכונת מונטיפיורי בתל-אביב והקים עליו צריף לדירה ולפרנסת ביתו הלך לעבוד עבודה שחורה כשכיר יום.
במשך הזמן הקים לאט לאט את מכונותיו והחל לעסוק בסריגה ובגירוד וגם לעמול בשכנוע הלקוחות, כי בעצם אין שום הבדל בטיב בין העבודה שהוא עושה ובין הפלאנלים המעובדים בצ'כיה. עמלו נשא פרי ובעקבות מפעלו החלוצי קמו עוד ועוד מפעלים בענף זה עד כי כבר נשתכח הצורך בתוצרת חוץ.
בתש"ב הקים את מפעלו על מגרש שרכש ליד הכביש החדש מול בתי-המלאכה של פורד הביא מערכת מכונות חדישות ומוסיף שכלולים במפעלו ובתוצרתו, ועל מגרשו בשכונת מונטיפיורי הקים בית במקום הצריף לדירות למשפחתו שגדלה ונסתעפה.
צאצאיו: חיים, ירחמיאל. חיה, פייגה, שיינדל.
ד"ר מרדכי בוקסבוים
נולד בפאפא (הונגריה), בר"ח תשרי תרנ"ח (24 באוקטובר 1897), לאביו אריה בוקסבוים (פדגוג נודע, שייסד עם ארבעת אחיו בתי ספר עממיים ותיכוניים במגמה של תורה ודרך ארץ ברחבי הונגריה דוגמת המגמה החינוכית של ר' שמשון רפאל הירש בגרמניה, מגזע המקובל הגאון ר' נתן אדלר ראב"ד דפרנקפורט ע"מ, העמיד תלמידים לאלפים ואחיו של הקדוש הגאון אדמו"ר מגאלאנטא ר' יהושע בוקסבוים הי"ד), ולאמו אסתר לבית רוזנברג (מגזע רבנים).
למד בחדר בפאפא ובישיבות מאגנדורף, גאלאנטא ו"תורת-חיים" אשר בירושלים, גמר את הגימנסיה בפאפא וסיים את חוק למודיו במדעי המשפט והכלכלה במכללות קצ'קמט, בודפסט ופרסבורג, למד רפואה במכללות פראג ופרסבורג, בשכיויניגן ובהאג שבהולנד השתלם בחוק הבין-לאומי, דוקטור למדעי המשפט והכלכלה, עורך דין.
בעת למודיו במכללת בודפסט היה פעיל בארגון של הנוער הציוני האקדמי "מכביה".
התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי והשתתף בקרבות בחזיתות רוסיה, איטליה בדרגת סגן-ראשון ונתמנה לשליש ולקצין מקשר של המפקדה.
אחרי המלחמה העולמית הראשונה נתמנה למפקד המשטרה בעיר מולדתו פאפא. בעת מילוי תפקידו זה ארגן בחשאי תנועת הגנה עצמית של יהודי המחוז והסביבה נגד נחשול הפורעים האנטי-שמיים בשם "הגרדה הירוקה" שבתקופת התוהו ובוהו שלאחר המלחמה.
הצטרף למטה האדמיניסטרטיבי המצומצם של הדימוקרסים בראשותו של הרוזן מיכאל קארולי, נשיא הריפובליקה ההונגרית ונתמנה למארגן הצבא הלאומי בטרנס-דנוביה.
עם הגיע בלה קון לשלטון נתמנה בזה אחר זה לראש עירית פאפא, למושל מחוז ולדרגת פיקוד גבוהה במטה הצבאי. הענותו לקבלת משרות אלו איפשרה לו ולעוד קבוצה מצומצמת להגן על האינטרסים של הצבור היהודי המקומי.
לאחר עלית הורטי לשלטון ברח יחד עם אנשי סודו של הרוזן קארולי לצ'כוסלובקיה ושם התמסר לעבודתו המקצועית כעורך-דין. מטעם ממשלת הורטי הכנס לרשימה השחורה עם עוד ארבעים נרדפים פוליטיים מראשי השלטון של הרוזן קארולי, שהסגרתם נדרשה. בצ'כוסלובקיה התמסר לעבודה ציונית ענפה ביחוד בארגון הנוער וקהלות המתבוללים שברחבי המדינה. שמש כסגן יו"ר הארגון הספורטיבי "מכבי", ובהשפעתו הצטרף הארגון לתנועה הציונית. כהוקרה על פעולותיו נבחר לחבר הועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית בסלובקיה.
עלה ארצה בשנת תרפ"ה (1925) ושמש בעבודתו כעורך דין. התמסר במיוחד להגנת זכויות היהדות החרדית בבתי המשפט ובפני השלטונות. דגל ונלחם למען אוטונומיה ליהדות החרדית בכל שטחי החיים הדתיים והצבוריים. חבר הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, חבר הנהלת מרכז אגודת ישראל בא"י והעדה החרדית.
ב-1936 ציר לכנסיה הגדולה של אגודת ישראל במריינסאד ויו"ר הועדה הפוליטית של הקונגרס. בדרך חזירתו נעצר על ידי השלטונות בוינה עפ"י בקשת השלטון ההונגרי-הנאצי וקבל צו-הסגרה שהוצא לפני 18 שנה נגד קבוצת הרוזן קארולי. הנאצים, שהשפעתם כבר גדלה בוינה שאכסנה אז את הקונגרס האנטישמי העולמי, לחצו על השלטונות להוצאה לפועל של הסגרתו. בהשתדלות אישים וממשלות, ביניהם שר החוץ הבריטי עדן, הציר האוסטרי באנגליה פון-פרנקנשטיין, שר המשפטים האוסטרי פילץ, ראשי הצבור ואישי היהדות בארץ ובחו"ל ובמיוחד נשיא אגודת ישראל העולמית מר יעקב רוזנהיים שבתזכיריו לממשלות הבריטית והאוסטרית ראה בענין משפט דרייפוס במהדורה חדשה, דחה בית. המשפט הגבוה לצדק באוסטריה את בקשת ההסגרה. ידידו ועוזרו בעבודתו מר הרמן כהן, עכשיו היועץ