המשפטי בממשלת ישראל, נסע במיוחד לוינה ולבורפסט לסכל את המזימה.
יזם בעזרת הלורד מלצ'ט, אגודת ישראל והקק"ל גאולת שטח של חמשה עשר אלף (-.15.000) דונם אדמה בגליל התחתון שעמד ליפול לידים נכריות. פעל למען הקמת קבוץ "דוברת", נקודת המפתח האסטרטגית של סביבת התבור. בעת השלטת התוהו ובוהו על ידי ממשלת המנדט היה פועל כחבר בועדת המצב שעל יד וועד הקהלה ואגודת ישראל בירושלים. נתמנה כחבר מועצת עירית ירושלים ובעת פריצת הדרך והנחת קו-המים החדש לעיר הנצורה שמש כיו"ר ועדת המים ונתמנה כיו"ר ועדת התחבורה שעל יד המושל הצבאי של ירושלים.
עם הקמת מדינת ישראל נתמנה כסגן ראש עירית ירושלים וחבר הנהלתה המצומצמת ומכהן כיו"ר ועדת הבריאות ושל הועדה לחוק השבת וחבר ועדת המים וכו' וכו' של העיריה.
בעת הבחירות לכנסת הראשונה של מדינת ישראל היה מועמד בראש רשימת "היהדות המסורתית". לוחם לחיזוק והתרחבות החזית הדתית במדינה. יוזם הרעיון לארגון פוליטי כללי בלתי מפלגתי של הצבור הדתי במדינת ישראל.
הוציא לאור ספרי חסידות במיוחד של תנועת החסידות הברצלבית ביניהם "לקוטי הלכות", "השתפכות הנפש", "אור פני יהושע". מייסד ישיבת "שאגת-אריה" להשתלמות רבנים בירושלים.
בשנת תרפ"ז נשא לאשה את רבקה בת ירחמיאל אמדורסקי, מיקירי ירושלים ובוניה (ראה כרך א', עמוד 136).
צאצאיו: רות (מורה) אשת הרב מנחם אלון ( פטר) (עורך-הדין), צפורה (מזרה), אסתר, יוסף אשר, מלכה .
פנינה גורדון
נולדה ברחובות, י"ז תמוז תרנ"ג, לאביה צבי הירש קליינרט ולאמה גיטל בת אברהם משה הרשנזון. קבלה חנוך בבית הספר העממי ברחובות.
מוריה היו: יש"י אדלר, יוסף אהרונוביץ, א. ד. גורדון, ש. צמח, ש. יבנאלי. מדריכה הרוחני היה משה סמילנסקי.
היא נישאה למתתיהו גורדון, מזכיר "הועד החקלאי'' של חקלאי רחובות.
לפני כ-35 שנה היתה האשה הראשונה שנבחרה לועד המושבה.
בשעת מלחמת 1914/17, כאשר עשה הרעב שמות בארץ, התנדבה עם עוד שלוש מחברותיה, ביניהן דבורה שחור, לעבודה ובשול במטבח הפועלים, לשם הוזלת מחירי הארוחות למחוסרי עבורה ופרנסה.
באותם הימים היה הנוער הרחובותי מעורב עם שורות הפועלים העבריים ומנהיגיהם, יוסף אהרונוביץ, ש. צמח, ש. לביא, מאיר רוטברג, אהרן כהנוביץ. השפעתם היתה רבה על הנוער, שהושפע באופן מיוחד מרוחם.
היתה פעילה ביסוד "המכבי" ברחובות. ועד היום, מזה עשרים שנה, היא פעילה ב"ויצו".
צאצאיה : גדעון (אלרוב), מפקד כנף בחיל האויר של צבא ההגנה לישראל, טובה.
מאיר קוזלובסקי
נולד בקישינוב בשנת 1891 לאביו אפרים (למדן מופלג). למד בישיבה וקיבל סמיכות לשחיטה. אולם הוא עוזב את הלימודים ועובר לשורת "הלוחמים בקיסר".
בהשפעת חברים מקורבים מצטרף לאגודה הציונית "נסציונה" ושם הוא ממשיך עד עליתו לארץ ישראל. אין יהודי נקרא ציוני, אומר קוזלובסקי, אם נשאר בגולה. גם בקישינוב עיר מולדתו, בעבודתו הציונית התבלט קוזלובסקי בפשטותו ובמעשיותו. היה מכונה בפי חבריו "נפתלי אילה שלוחה" כי לא היה בין החברים