ציחות ביפו והיהודים הללו נשארו מנותקים בנמל יפו, ומצד השלטון לא נתגלה רצון אמתי לבלום את הפורעים. אח"כ, כשהסבלים והספנים בנמל יפו החרימו את הסוחרים היהודים, לא לשרתם בטעינת סחורות ופריקתן, נהגו בו "לפנים משורת הדין" ועליו לא חל החרם...
בקשריו עם נכבדי הערבים השתמש לגאולת קרקעות להרחבת הישוב העירוני והכפרי: תל ליטוינסקי, גן שלמה, קרקעות ליד נתניה, ליד רוחמה, ועוד. גם עם הגרמנים משרונה קשר יחסים טוענים וכך עלה בידו לעזור לעירית תל-אביב (בלי תשלום) ברכישת קרקעות משרונה ובצפון ת"א, ביניהם בשביל קופת חולים ועוד מוסדות.
צאצאיו : שמואל (עו"ד בת"א), אלימלך (קצין ימי ב"זבולון"), יצחק (ספורטאי ידוע, קצין ימי בצי הבריטי במלחמת-העולם ב' ובצי הישראלי במלחמת המולדת), יהודה (היה סמל בצבא ישראל), יוכבד (עבדה זמן-מה כפקידה במשרד החוץ), אשת יצחק חנקין (בנו של יחזקאל חנקין ז"ל, מראשוני "השומר").
משה למפרט
נולד בלאחוביץ', ליטא-פולין, אייר תרמ"ז (1887), לאביו יוסף מיכל ולאמו רחל פייגה בת יהודה שוורניק. קיבל חינוך מסורתי וכשגדל ויצא לעבודה היה חבר פעיל בפועלי ציון בייקאטרינוסלאב.
בתרס"ה עלה ארצה עם ההורים וכל ביתם והשתקעו ביפו. למד בנאות ועבד בה והיה בין הפועלים שהקימו את הבנינים הראשונים בשכונת "אחוזת בית" (היא תל-אביב בהווסדה), ובתקופה מאוחרת יותר היה בין הבונים והמשתכנים הראשונים בשכונת מרכז בעלי מלאכה בת"א.
ב-1907 השתתף עם שני אחיו דוד ודב בפעולות הראשונות של האגודה להתעמלות "ראשון לציון", שנוסדה ביפו על-ידי הד"ר ליאו כהן , ושהיתה אח"כ לאגודת "מכבי". הטה שכם לכל לבטיה ונדודיה מדירה לדירה והיה מראשוני המעמלים בה. ב-1909 היה ממיסדי תזמורת החובבים "כנור ציון" ביפו. במכבי ובנוער המקומי היה פעיל בכל ההכנות לארגון ההגנה על הישוב, במלחמה במיסיון ובבתי-בושת, במלחמה בעד עבודה עברית והשפה העברית, ובתרגילים של קבוצת מכבים שהתאמנו בשיט בסירות כדי לעזור בשעת הצורך בהורדת עולים מאניות, כשמשמר החוף הטורקי ימנע את כניסתם לארץ מחוסר רשיון. השתתף כמארגן וכאחד מטובי המתעמלים בחגיגות העממיות שהמכבי הארצישראלי היה עורך בימי חול המועד פסח במושבה רחובות.
נשא לאשה את אלישבע בת שאול גורבן. בראשית מלחמת-העולם א' היה פעיל כראש אחת הקבוצות בארגון ההגנה למנוע התנקשות ערבית ברכוש היהודי. אח"כ עבד ושמר במרחביה, תל-עדש, יבנאל, היה חבר בקבוצת מחנים ואח"כ בכפר גלעדי, ואחרי תום המלחמה חזר לת"א.
בשנות העליה השלישית ותנועת הבנין הגדולה ארגן חברים ותיקים ועולים חדשים מחוסרי מקצוע בקבוצת בנין בשם "אחריות", שביצעה עבודות בשביל "המשרד לעבודות צבוריות" ובצורתו החדשה בשם "סולל בונה". בתקופה מאוחרת יותר אירגן את הקבוצות "ביאליסטוק", "קובל", ו"היוצר", שנודעו כקבוצות מובחרות ובצעו עבודות בנין וסלילת כבישים בת"א ובסביבה.
בעקב מחלה קשה וממושכת הוכרח ב-1933 לפרוש מעבודה קשה.
צאצאיו: יונה, יוסף, יהודה, ירחמיאל.
פורדהאוז בן-ציסי (נתן)
נולד בחודורקוב, פלך קיוב, אוקראינה, בראשית תרנ"ז (23.10.1896), לאביו ר' שלום פריד (סופר סת"ם, מקובל, נפטר בצפת, כ"ו בשבט תרע"ב) ולאמו פועה ציסי בת דב בר נוסינוב. למד בחדרים ובישיבה בברדיצ'ב. משנתגלו בו כשרון ונטיה לזמרה, בתור "משורר" בבית הכנסת "ברודסקי" בקיוב, למד בבי"ס למוסיקה בקיוב ובקונסרבטוריון הממלכתי בפטרבורג, שם היה גם מנצח מקהלת בית הכנסת, עם החזן דוד רויטמן. אחרי גמירת לימודיו חזר לקיוב וניצח על התזמורת והמקהלה של ה"קולטור ליגא".