בארץ הקים תעשיה לצבעי אדמה.
נפטר ביום י"ח חשון תש''י בתל-אביב.
צאצאיו: פנחס, מרים אשת מרדכי ספיר, משה, לאה אשת שמואל ויס, יהודית אשת ניסן רוחוביץ, יעקב.
עדינה כהנסקי
נולדה בוולקוביסק, פלך סובלק (ליטא) בשנת התרמ"ט (1889), לאביה יעקב יהושע ולאמה שיינה-טריינה בת יחיאל מיכל אברמסון. (מצד אביה קרובים הם קרבת משפחה עם משפחת בוטקובסקי, חדרה).
בשנת 1890, בימי ההגירה מרוסיה לארגנטינה, במקום אשר הברון הירש קנה אדמות ויושיב עליהן מהמהגרים היהודים במגמה לפתח את הרגש החקלאי בעם ישראל, הגרה גם משפחת כהנסקי לארגנטינה ותתישב במושבה "סאן-אנטוניה", במקום אשר עסקה בעבודת האדמה.
למדה בבית-ספר ממשלתי בבואנוס-איירס, ואת למודיה סימה בהצלחה מרובה.
עם הופעת ד"ר הרצל, כאשר ארץ-ישראל התחילה להצטייר לפני היהודים בצבעים שובי לב, עזבה משפחת כהנסקי בשנת 1902 את ערבות ארגנטינה, בחסלה שם את כל רכושה, ושוב לקחו בני המשפחה את מקל הנדודים ביד. אך הפעם למטרה הסופית לארץ הנכספת, לארץ-ישראל.
כאשר עלו בחופה של יפו ביקש מהם אבי המשפחה לכרוע, לחונן האדמה ולנשק עפרה.
המשפחה השתקעה בראשון-לציון, שם פתחה מסעדה וחנות מכולתת היה זה בראשיתה של העליה השניה, ורבים מאלה אשר נודעו אחר כך לשם הסתופפו בבית כהנסקי, אשר הבית היה לביתם והמשפחה למשפחתם. במסעדה אכלו, ובבית מצאו קורת גג דוד בדר, יצחק בן-צבי, נחום טברסקי, יוסף חיים ברנר, יוסף ויתקין, ויותר מאוחר שמש הבית תחנת מעבר לאנשי "השומר" - ומקלט ליוסף לישנסקי. הבית המה תמיד בחינת כורת דבורים, איש לא יכול היה לאמר בדיוק מי הם שם המאכסנים ומי המאוכסנים. רק דבר אחד ידעו כולם: כי נקודת המרכז, הציר אשר כל הלבבות פונים אליו ומסתובבים סביבו, רוח החיה בבית - הנה אותה בחורה צעירה. לרבים וטובים היתה לאם ואחות. ואם להכתיר את הבית בכתר של הימים ההם - לא יהיה בכך מן ההגזמה אם יאמר כי היה לשם-דבר בחינת מלון "חיים-ברוך" אז ביפו. בתוך הטרדה המרובה ידעה עדינה למצוא שעה ללמוד עברית. מורה היה אחד מהמתאכסנים אצלם, אלימלך דבורקין. ולא הסתפקה בידיעה שטחית בלבד, היא ירדה לעומקה של השפה ומימה דלתה את כל הפנינים. ותשתמש בשפה למען הביע בה את רעיונותיה ורגשותיה היפים והנעלים. ביזמתו של יוסף ויתקין, אשר לו הראתה את ראשית פרי עטה - נדפסו מאמריה הראשונים ב"הפועל הצעיר". לימים התחבבה על האכרה הסופרת, בת רחובות ואדנתשדה ראשון-לציון, נחמה (פיינשטיין) פוחצ'בסקי, שראתה בה לא רק נפש יקרה אלא גם לוחמת אמיצה לזכויותיה של האשה העברית.
מאז הרבתה לכתוב ב"הארץ", "הבקר", "לאשה" מאמריה הצטיינו בבהירות המחשבה ולבביות כאחד. חבבה וכבדה את אנשי-בראשית, והערכותיה להם קלעו תמיד אל מעמקי חויותיהם. לימים, כאשר התחיל להופיע ב"הארץ" המדור "שפתנו לעם", היתה מחליפה דעות במכתבים מעמיקים בשאלות השפה, עם מערכת המדור.
בשנת 1907, כאשר נרכשה אדמת באר-יעקב, רכשה משפחת כהנסקי שטח של 50 דונם ממנה. ועדינה - אם כי נימי פעולותיה הצבוריות קשורות היו בראשוןלציון, התמסרה למשק בבאר-יעקב, נטעה עצים וניהלה את המשק באותו כשרון ואהבה אמהית, שניהלה את משק הבית בעבר.
בראשון-לציון היתה במשך 15 שנה חברת המועצה המקומית מטעם אזרחי המושבה, פעילה ב"ויצו" ויו"ר בועזית הבחירות של המושבה, חברת הועד של הלואה וחסכון.
לקחה חלק פעיל מאד במלחמה לשתוף הנשים באספת הנבחרים, והשתתפה במלחמה זו מטעם אגודות הנשים ביחד עם שרה טוהן ועדה פישמן. עם היוסד "הפועל הצעיר" היתה בשנים הראשונות חברה בו. לאחרונה עברה לצה"ר, כי נפשה הסוערת התגעגעה לפעולות. אך בערוב ימיה התרחקה מכל המפלגות בהתיאשה מרוח המפלגתיות המופרזת.
נפטרה בראשון-לציון, כ' אייר תש"י (7.5.50).
בתיה (ברטה) מילוסלבסקי
נולדה באלכסנדרובסק (רוסיה), בשנת תרמ"ו (1886. 6.7) לאביה שלמה יפה - הבילו"יי (ראה כרך א', עמוד 394) ולאמה שרה בת דב מילוסלבסק, (ראה כרך ג', עמוד 1426).
חנוכה היה עברי לאומי בבית הספר העממי בנסציונה ולאחר כך בהיותה במצרים השתלמה בשפות הצרפתית והאנגלית.