תומך במפעלים צבוריים ועזר להקים מוסדות לגמילות חסדים ולעזרה בסתר. תומך במפעלי "המזרחי" ובלשכת "בני ברית" בראשון לציון, הקרויה על שמו.
צאצאיו: זאב וולף, יעקב שמואל, פייבל (פיליפ), אבא (ארתור), שרה רבקה אשת מרדכי דובגה, באשה (בסי), מתילדה.
צבי מליניאק
נולד בסימיטיץ', פולין, כ"ח תשרי תרמ"ב (1881), לאביו ר' ישראל (ת"ח וסוחר נכבד) ולאמו גליקה בת ר'נתן נטע טננבוים . למד בחדרים ובישיבה והתמחה במסחר ליד אביו.
בתרס''ד נשא לאשה את חיה בת ר' שלום מליניאק, התישב בוארשה, עסק במסחר עצים ויסד וניהל שני בתי-חרושת לדיקטים בסימיטיץ, ובכפר ביאליגון שליד קילץ. הצליח בעסקיו ותרם ביד נדיבה למוסדות ולעזרת נצרכים, ולצאצאיו נתן חינוך דתי-לאומי ותרבותי כללי.
בזרם העליה הרביעית נישא גם הוא לארצנו. בא בתרפ"ד בתור תייר, רכש לו 139 דונם אדמה ליד גבעת ברנר באזור רחובות, קיבל את הקושאנים וחזר לפולין לחסל את עסקיו כדי לעלות. העסקים ריתקוהו שמה, אך ב-1931 התגבר עליהם ועלה ארצה עם כל המשפחה. נטע פרדס בן 70 דונם על אדמתו והוא ובני ביתו עבדו בו מעלות השחר עד צאת הכוכבים. כשהפרדס החל להניב פרי למשלוח, שוב התיצב עם בני ביתו לעבודה ובנו את בית האריזה במו ידיהם.
במהומות תרצ"ו - צ"ח כרתו הערבים את כל עצי הפרדס והחריבו את כל עמלו, ואז נאלץ למכור את אדמתו והתישב בתל-אביב.
בשנות המהומה שרתו הוא ובניו בשמירה (חברי "עין שמר") ואף בהשקטת רוחות הערבים בכפרים שבהם היתה להם השפעה עליהם.
נפטר בתל-אביב, ז' שבט תשי"א (14.1.51).
צאצאיו : זאב דוד הי"ד (נספה בשואת הגולה בהולנד), פרידה אשת יעקב גבר, דב (מזכיר בבית ברנר בת"א), יהושע (לשעבר שרת בבריגדה העברית, וכעת פנקסן בחב רת "שלב"), אהרן (בנאי בחברת החשמל), רוזה (פקידת במחלקת הציוד של "סולל בונה"), מרדכי (חבר קיבוץ אילון, לשעבר חייל בבריגדה העברית), ישראל (לשעבר קצין בבריגדה העברית ; כעת עובד בחברת החשמל), מנחם (קיבוץ "להבות הבשן").
אליעזר ברוקנר
נולד בעיר וולברום, פלך קילצה בפולין, בשנת תרכ"ד (1864) לאביו ר' אברהם מרדכי, ממשפחת למדנים וחסידים (נפטר ה' סיון תרס"ט), ולאמו רחל לבית גוטליב. למד בחדרים ובבית-המדרש והשתלם בידיעות כלליות. נשא לאשה את פרומה בת צבי וגיטה לאנגר, ממשפחת תעשיינים עשירים ונודעים בנדבנותם בפולין. מקודם היה לו בית-מסחר בכפר, שם החזיק בביתו ספריה גדולה של ספרי תלמוד והלכה וקבלה וחסידות, והיה קובע יום-יום שעות ללימוד תורה מבעוד לילה עד לתפלת שחרית ורק אח"כ פנה לעסקי הפרנסה, וגם בשעות הפנאי ביום היה הוגה בספריו ומתעלה מעל לעסקי החולין. כן היה בכל הסביבה המנוי היחיד על העתון היומי העברי "הצפירה" וקיבל בסבר פנים יפות את הבאים בביתו לקרוא את העתון.
בכפר הצטיין גם באומץ ובגבורה. פעם נתרבו שם מעשי הגניבות והתושבים הוכרחו לשמור בלילות, אך ללא הצלחה לתפוס את הגנבים. והנה באחד מלילות החורף, כשבעל הבית הנוצרי היה בביקור אצל ר' אליעזר ושיחקו בקלפים (הן אתו לא יכול ר' אליעזר לשוחח בתורה ובחסידות) נשמע קול כלי-פריצה מועסקים בקדיחת חור בקיר החנות הנעולה. ר' אליעזר נטל את אקדוחו שהחזיק בלי רשיון והמתין בחנות עד שהגנבים יגמרו את מלאכתם בחוץ. כשנקדח החור בגודל מספיק ואחד מהכנופיה הכניס את ראשו לשם כניסה אל החנות ירה בו ר' אליעזר ופצעו בחטמו. הפצוע וחבריו ברחו ועקבות הדם של הפצוע, שנשארו בשלג הוליכו אליו את המשטרה וכך נתפסה כל הכנופיה ולאות תודה והוקרה קיבל ר' אליעזר רשיון להחזיק אקדח.