שמואל סטפנסקי
נולד בזלצבורג (גרמניה), ט' בתשרי תרס"ג (.10.10 1902), לאביו יעקב , ולאמו סרה בת אברהם לייטנר .
למד בציריך (שווייץ).
בשנת 1923 נשא לאשה את טרזה בת נתנאל מאירסון.
בחוץ לארץ עסק בייצור קונפקציה.
בקר בארץ לראשונה בשנת 1934. עלה והשתקע בשנת 1935.
מנהל חברת "הלביא", חברה ליצור סוגים שונים של הלבשה.
סגן יו"ר הסתדרות בעלי תעשיה בירושלים.
חבר הועדה הפיננסית לתעשיה בירושלים.
מראשוני בעלי התעשיה במרכז המסחרי.
בנו : עקיבא.
אהרן סברדלוב
נולד בפולוצק, רוסיה, סיון תרנ"ד (1894), לאביו הלל (קבלן-בנין; ראה כרך א', עמוד 331) ולאמו רבקה הניה בת שמואל לייבוב . למד בחדרים, בבי"ס עירוני בפולוצק ובבי"ס טכני גבוה בדווינסק. בשעות הפנאי ובזמני חופשה מלימודים היה עוזר לאביו ולאחיו בעבודת צבעות. היה פעיל ב"פועלי ציון" ועזר להגנה העצמית היהודית בהעברת נשק וידיעות.
אחרי שהוריו וביתם עלו ארצה ב-1908 והשתקעו בנוה שלום שביפו, עלה גם הוא בפברואר 1912. עזר לאחיו בעבודת צבעות מטעם המשרד הא"י בחוות בןשמן, חולדה, דגניה וכו', בעבודות פרטיות ועל סף פרוץ מלחמת העולם עסק בצביעה. בבית הכנסת שנבנה אז בגדרה. באותן השנים היה חבר ב"מכבי" יפו ותל-אביב.
משפרצה מלחמת העולם א' הצליח להשיג תעודה שהוא נתין בולגריה, וכך ניצל מן הגירוש בתור נתין אויב ומהרבה נגישות בתור נתין תורקי, וביחוד מהחובה להתגייס לצבא. אף-על-פי-כן נתחייב לתרום גם הוא את חלקו למאמץ המלחמה בפלוגת עבודה בכריתת עצים לדלק בשביל רכבות הצבא, לבל יתבלט יותר מדי בעיני ציידי ה"פרר" (המשתמטים), פן ינסו לבדוק יותר מדי את תעודותיו ה"בולגריות".
באותה תקופה החל להתנדב גם לשרות לאומי והוא ואחיו דוד ומשה ביצעו את קבורת הארכיון של המשרד הא"י בקרקע שעליו בנוי כיום בנק הפועלים בת"א, לבל יפול בידי הבולשת התורקית שהרבתה לחפש אחרי חומר ציוני, כדי להחרימו ולבערו ולענוש את מחזיקיו בעוון "בגידה במלכות". אז השתתפו שלשת האחים סברדלוב עם סעדיה שושני, שלום פח טר, אברהם קריניצי, נחום פפר, אליהו גולומב, משה שרתוק, דוד תדהר ועוד ביצירת הגרעין הראשון של ארגון ה"הגנה", משום שהישוב לא יכול לסמוך על הגנה חוקית מפני פגיעות ערבים מוסתים ומופקרים, שכן השלטון התיחס באיבה ליהודים.
נשא לאשה את אסתר בת משה חפץ. בעת יציאת היהודים מיפו ומת"א בעקב גזירת הגרוש של השלטון הצבאי, באביב תרע"ז, הוטל עליו ועל המכונאי נתן שיפריס (ז"ל) לפרק את המנוע ה"גדול" (בן 80 כוחות-סוס), ששימש במפעל המים של ועד שכונת תל-אביב, ולהסתיר את חלקיו בבור לבל ימצא חן בעיני הטורקים להחרימו לצרכיהם. מעבודה זו הלך בערב ברגל לפתח תקוה, להסב לשולחן ליל הסדר אצל משפחתו שעברו כבר שמה בין ראשוני המגורשים מהעיר. כן עזר למגורשים בהטענת חפציהם על העגלות שהביאו אכרי הגליל לעזרתם. אח"כ יצא גם הוא לגליל וטפל מטעם "ועד ההגירה" בחלוקת עבודה וסיוע ומזון לגולים, מקודם בסג'רה ואח"כ ביבנאל, בתנאים קשים ומתוך מחסור גובר והולך.
כשנגמרה המלחמה והגולים חזרו לבתיהם הוכרח הוא להשאר עוד זמן-מה עם משפחתו בבית-גן שליד יבנאל בגלל מחלת בנו הקטן. אח"כ חזר גם הוא לתל-אביב והמשיך לעבוד בצבעות ולטפל בעניני ה"הגנה".
בעת מהומות מאי 1921 היה חבר בועד ההגנה המורחב, שיתר חבריו היו : אברהם קריניצי, טול קובסקי, שלום פחטר, אליהו גולומב, משה שרתוק,