בימי המשבר המפורסם בתקופת טיומקין, כאשר התפזרו הפועלים, מצא לו רקע חדש לעבודה בחנוך המוסיקלי, הוא היה הראשון ליסד מקהלות בארץ. המק הלה הראשונה נוסדה על ידו ברחובות, וה"בס" הראשון שלה היה אליעזר מרגולין, מי שהיה אחר כך ל"קולונל מרגולין" של הגדוד העברי.
הציג ב-1904 את ההצגה "זרובבל" ברחובות, שעוררה בזמנה סערה בקרב "נטורי קרתא" בירושלים, שהלשינו עליו לפני הרשות התורכית, וזו אסרה את ההצגה. אבל לאחר השתדלות מרובה ומתן "בקשיש" בוטל האיסור. אחר כר הציג בנוה-צדק שביפו את "שולמית" ו"המכשפה". מרגולין שמש לו אז במקום מסקין העכשוי, ואולגה מחדרה בתור פרימדונה.
עסק זמן מה בתור "עתונאי". כתב בעתונים האידישאים באידית.
הוא היה בין ששה-עשר הרוכבים שהקבילו את פניו של הד''ר הרצל וליווהו בבואו לרחובות.
כאשר עבר המשבר החמור של היין על הישוב, הגיע קליינרט עד לפת לחם. אז התאלמן מאשתו גיטל לבית הרשנזון, והוא נשא לאשה את רחל בת ראובן יודלביץ מראשון-לציון. ויתפס לרעיון ההגירה שבולמוסו תקף אז את הישוב, ההגירה לאמריקה ארץ-הזהב. ובעזבו את בתו פנינה - בת גיטל - אצל משפחת אמה, נדד לאמריקה.
גם באמריקה לא האירה לו ההצלחה פנים. ולאחר כל הנסיונות פנה אל החזנות, ממנה התפרנס כל ימי חייו שם, בבית הכנסת של ר' ישראל גולדשטיין בניויורק. בכהונתו השתמש לשם תעמולה לארץ, אשר קיוה לחזור אליה באחד הימים.
ב-1940, כאשר בקר משה סמילנסקי באמריקה, נפגש אתו, ואף גם תכנן תכניות לחזירתו. אך לא זכה.
נפטר בניו-יורק, ג' אדר א' תש"ח (13.2.48).
צאצאיו: בניו: משה (מאשתו הראשונה), אלישיב (בן גיטל, מוסיקאי ומנצח בניו-יורק), שבואל (בן רחל. בניו-יורק).
בנותיו: פנינה (בת גיטל) אשת מתתיהו גורדון (רחובות), מרתה (בת רחל ) אשת בן זוסמן (ניו-יורק), רחובות (בת רחל) אשת דוד לדרמן (בבוסטון).
דב (בוריס) מילוסלבסקי
נולד באלכסנדרובסק (רוסיה) ביום צום-כפור שנת התרמ"ז, לאביו זבולון (סוחר בתבואות) ולאמו לובה (אהובה) לבית דובינסקי.
בשנת 1894, בהיותו בן שבע, הועלה ארצה ע"י אמו ואחיותיו.
בנס-ציונה (היא ואדי איל חנין), קבל חנוך עברי לאומי בבית-הספר העממי שם. השתלם במקוה-ישראל בחקלאות, והצטיין בלמודיו.
נשא לאשה את בתיה בתו של הבילויי שלמה יפה , ממיסדי ואדי-איל-חנין (ראה כרך א', עמוד 394).
בעת יסוד בית-הספר ליתומי קישינוב בשפיה - ע"י הבילויי ישראל בלקינד , הוזמן ע"י המיסד ונתמנה על ידו להיות למדריך חקלאי בבית-הספר. ובתור שכזה כיהן שם עד להתפרקותו של המוסד.
בשנת 1906 ירד לרגל המצב החמרי הקשה אז בארץ עם רעיתו מצרימה למצוא בה שבר. התגורר בקהיר ואלכסנדריה ויעסוק שם במסחר. בשנת 1930 חזר עם בני משפחתו ארצה, השתקע בנס ציונה והתמסר לעבודו של הפרדס בן 40 הדונמים שניטע בזמן העדרם מן הארץ ע"י גיסו דב בן שלמה יפה.
בניו: שלמה (סלומון - בארצות הברית), ישראל (מהנדס בצפת).
ברוך משה פצ'ורניק
נולד בווהלין ע"י אודיסה, בשנת התרל"ג (1873), לאביו אברהם ולאמו אסתר-חיה. קבל חנוך מסורתי בחדר באודיסה.
בשנת התר"ן (1890) נקנתה אדמת "דוראן" שעתידה היתה להיות למושבה "רחובות". ושמואל הוכברג מנס-ציונה יצא לבסרביה בשליחותו של יהושע חנקין לרכוש גואלים לשטח החדש. הדה של המשימה רבת-הממדים הגיע עד ווהלין, וברוך-משה שכבר הושפע עוד