בשנת התרמ"ב, בהיותו נער, מאגדת עליתם. של הבילו"יים לארץ הקדושה ורכישת "עמק השושנים" ע"י החלוץ המוזר והמופלא ראובן לרר , לא יכול לעמוד יותר בנסיון, ויעל גם הוא ארצה (1890), ויפן מיד ל"עמק השושנים", הוא "ואדי איל חנון".
בואדי-איל-חנון.בא בברית הנשואין עם פנינה בתו של ראובן לרר, גבורו האגדי. (ראה כרך א', עמוד 262). ויהי ברוך-משה מהלך ברגל מדי יום ביומו מעמק-השושנים שלו לראשון-לציון הפרוזאית למצא בה עבודה ביקבי הבארון-רוטשילד - לפרנסת בני ביתו. אף גם למד מחותנו את מקצוע הכורנות, וירכוש לעצמו משק כורות-דבורים, ויהי רודה דבש. ובמרוצת הזמן התמחה גם בפרדסנות, ובעיקר באריזת פרי-הדר.
במשך 28 שנה היה גבאי בבית-הכנסת בנס-ציונה ובגחש"א.
ימי חייו- מעטים, קשים ורעים היו. חיי עבודת-פרך, יזע ועמל שהשקיע בבנינה של נס-ציונה, המושבה שהיתה יקרה עליו.
נפטר בנס-ציונה, כ"א אייר התש"א (18.5.41).
צאצאיו: רחל אשת אברהם רבינוביץ (נטעים), יהושע (חקלאי בנס-ציונה), חיה אשת אפרים פלדמן (נסציונה),אריה (נס-ציונה), שרה אשת ניסן זלצמן (נס-ציונה),יצחק (נס-ציונה), בת-שבע אשת ניסן דורפמן, שו למית אשת עזרא פורר (רחובות).
יעקב אהרונוביץ
נולד בירסלב, פלך חרסון (רוסיה), בערב ראש-השנה תרנ"א (אוקטובר 1891) לאביו הלל ולאמו חיה בת שלום זיסר . הועלה ארצה ע"י הוריו בהיותו בן עשרה חדשים.
גמר את בית-הספר העממי ברחובות, ובי''הס התיכוני של "עזרא" בירושלים.
נשא לאשה את שלומית בת יעקב ישראל פיינשטיין. התמסר לחקלאות וממשיך בה עד היום.
היה חבר בועד המושבה, וישב בו יחד עם משה סמילנסקי --בועד המפורסם בשם "ועד התשעה" - ליצירת חוקתה של רחובות. ומאז ישב בועד עם זקני המושבה עד ליסוד המועצה.
כאשר נוסדה המועצה בשנת 1923, נבחר לחבר בה, ויושב בה ברציפות מטעם חקלאים (בהפסקה של 2-3 שנים) ובתור חבר ועד-הפועל של המועצה.
נטע כמה כרמי גפן לעצמו ולאחרים. משנת 1910 פיתח משק-דבורים גדול, ירקות, ונטע פרדס.
בשנת 1929 - נטע וניהל את המשק הידוע בשם "גן-רוה", ששטחו הוא למעלה מ-1000 דונמים. פרדס זה שיך ליהודים מאפריקה, אשר כל העבודה נעשתה בו ע"י עבודה עברית.
עזר הרבה ברכישת אדמות מהשכנים לשם הרחבתה של המושבה.
יו"ר "קפת-מלוה וחסכון רחובות בע"מ", חבר מועצת "אגודת פרדס", חבר ועד הסתדרות החקלאים ברחובות, חבר הנהלת "התאחדות האיכרים בישראל" וחבר בועדת העבודה בה.
חבר ה"הגנה" משנת 1921, יו"ר ועדת הגיוס ויו"ר ועדת הערעורים ברחובות במלחמת השחרור.
צאצאיו: מנוחה אשת עזרא שפהרד (חקלאי בכרכור), הללה (אחות).
דב למפרט
נולד בלאחוביץ', ליטא-פולין, בשנת תרנ"א (1891), לאביו יוסף מיכל ולאמו רחל פייגה בת יהודה שוורניק. בתרס"ה עלה ארצה עם ההורים וכל ביתם והשתקעו ביפו. למד בנאות ועבד בה והשתתף בעבודתו בהקמת בתי הישוב היהודי ביפו ואח"כ בתל-אביב.
ב-1907 השתתף עם שני אחיו משה ודוד בפעולות הראשונות של האגודה להתעמלות "ראשון לציון", שנוסדה ביפו על-ידי הד"ר ליאו כהן ושהיתה אח"כ לאגודת "מכבי". הטה שכם לכל לבטיה ונדודיה מדירה לדירה והיה מראשוני המתעמלים בה.