דת "מכבי". הטה שכם לכל לבטיה ונדודיה מדירה לדירה והיה מראשוני המתעמלים בה. ב-1909 היה ממיסדי תזמורת החובבים "כנור ציון" ביפו. במכבי ובנוער המקומי היה פעיל בכל ההכנות לארגון ההגנה על הישוב, במלחמה במיסיון ובבתי-בושת, במלחמה בעד עבודה עברית והשפה העברית, ובתרגילים של קבוצת מכבים, שהתאמנו בשיט בסירות כדי לעזור בשעת הצורך בהורדת עולים מאניות, כשמשמר החוף הטורקי ימנע את כניסתם לארץ מחוסר רשיון. השתתף כאחד מטובי המתעמלים בחגיגות העממיות שהמכבי הארצישראלי היה עורך בימי חול המועד פסח במושבת רחובות.
נשא לאשה את שרה בת אייזיק יעקב ויסוקר. צאצאיו : יעקב, יוסף, יהודה, עליזה אשת אהרן קפ שוק.
פרופ' בנימין זיו
נולד בסיאדי, ליטא, בשנת תרל"ט (18.5.1879), לאביו שמואל (בן-תורה, חקלאי) (אחיו הבכור ר' ליפא היה רב בליטא, אחיו מאיר (מוריס) הוא משורר עברי ובעל תעשיה ביוהאניסבורג ואחיו ליב (לואיס) הוא נוטריון צבורי ומנהל חברת-ביטוח בדרום-אפריקה, ובן אחיו אריה-ליב (בכינויו הספרותי ויליאם לורנס) הוא העורך המדעי של "ניו-יורק טיימס" ויועצם של הנשיאים רוזבלט וטרומן לעניני האטום).
למד בחדרים ובישיבת טלז. עבר בחינת-בגרות אכסטרנית ולמד באוניברסיטאות קניגסברג, ברלין, פאריס (שם למד כלכלה בסורבונה) והוסמך לד"ר לפילוסופיה באוניברסיטת קניגסברג. אחרי התמחות בכלכלה חזר לרוסיה וב-1905 השתקע בפטרסבורג. עבד בבנקים הגדולים "סיבירסקי" ו"אזובסקי-דונסקוי", עבד גם במיניסטריון הכספים הרוסי והוציא מטעם המיניסטריון הנ"ל כמה מונוגרפיות בשאלת כניסת הון זר לרוסיה. בו בזמן היה עורך כלכלי בעתון "ריאץ'" ובעתון לעניני הבורסה.
נשא לאשה את לינה בת מאיר סגל. ב-1917 נידון למיתה על ידי שלטון המהפכה הבולשבית, ברח דרך הדרום והגיע לריגה. השתתף ביסוד העתון היומי הגדול "סיבודניה" (ששימש בעיקר ליהודים קוראי רוסית) והיה עורכו הכלכלי כ-15 שנה. בשנות 1924/32 היה יועץ מיניסטריון הכספים הלטבי והשתתף במומחה בכל הועדות לתחיקה כספית. בשנות 1930/34 היה פרופסור בביה"ס הממשלתי הגבוה למסחר וכלכלה בריגה. יסד את הארגון להגנת המעמד הבינוני היהודי בלטביה והשתתף ביסוד שני בנקים יהודים בריגה. ב1933 נבחר ליו"ר הועד הצבורי של יהודי הארצות הבלטיות לחרם על גרמניה הנאצית והשתתף בשליחות ועד זה בועידות-החרם באמסטרדאם ובלונדון.
ב-1934 עלה ארצה וב-1935 יזם והפעיל אנשי צבור ליסוד ביה"ס הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב, היה מטובי המרצים בו וראש הפקולטה הכלכלית. על אף גילו הקשיש התמסר ללימוד השפה העברית והגיע ליכולת לכתוב בעברית את מאמריו שפורסמו ב"הארץ" וב"הבוקר".
ספריו : ברוסית : - "ההון הזר בחברות-המניות הרוסיות" (1915): "ההון הזר בתעשית-הנפט הרוסית" (1916); "ההון הזר בתעשיה הכבדה הרוסית" (1917) ; "פשיטת-רגל ממלכתית" (1918); "המשק העולמי" (1930).
בגרמנית : - "המשק הלאומי והממלכתי של לטביה" (1925); "הפוליטיקה הסוציאלית של לטביה" (1926): "הפיננסים הממלכתיים והפרטיים של לטביה'' (1929).
בעברית : - "כסף ואשראי בארץ-ישראל" (1936); "תורת הפיננסים" (1937); "תורת הכלכלה המדינית" (1938); "עקרונות הכלכלה המדינית מאת ג'. ס. מיל" תרגום עם מבוא (1942); "עקרונות הכלכלה המדינית מאת דוד ריקרדו" - תרגום עם מבוא (1943) ; "ייסודות הסטאטיסטיקה" (1944); "תורת הקוניונקטורה" (1945). "ההון, הקאפיטליזם והיוזם המודרני" - עומד להופיע בהוצאת "יבנה".
מוכן בעזבון לדפוס, ועומד לצאת לאור בקרוב : מלון למונחים כלכליים; "השיטה הלאומית של הכלכלה המדינית, מאת פרידריך ליסט" (תרגום); "עקרונות הכלכלה המדינית, מאת א. מרשל" (תרגום).
נפטר בתל-אביב, י' כסלו תש"ט (12.12.48).
בניו: אריה (עתונאי), אליהו (פקיד בנק).
אפרים פישל רוזנברג
נולד בבאקלאן (טרנסילבניה, רומניה) ה" בתמוז תרע"ז (25.6.1917) לאביו שאול אריה (בר-אורין, סוחר יינות, בעל תפלה שלא על מנת לקבל פרס, יו"ר הקהלה) ולאמו יוטה-קונה בת דוד שיוביץ (משפחת חסידים, סוחרי יינות ועצים).
קבל חנוך מסורתי. למד בישיבת ויז'ניץ המפורסמת מפי האדמו"ר ר' אליעזר הגר . היה ילד פלא בכשרונותיו הרבים. עם אביו היה בא לגרוסבארשין מקום מושבו של הרבי מויזניץ ר' ישראל הגר , שם ארע המקרה וחזן העיר ר' מנדיל ריף שמע את קולו של הנער ורצה לקבלו למקהלה שלו על מנת להדריכו. אך אביו של אפרים פי של סרב בתוקף.