אהרן מויאל
נולד ביפו, כ' תשרי תרס"ב (18.10.1901), לאביו יעקב שבתי (ראה בכרך זה) ולאמו בת-שבע בת הרב שלמה חזן (ראה כרך ג', עמוד 1474).
קיבל חינוך בבתי ספר תיכוניים וגבוהים שונים בארץ ובחו"ל, ובכללם בית הספר הגבוה למשפטים בירושלים, וקיבל תואר עורך דין.
ב-1935 נשא לאשה את רחל בת פרומה ושמואל ז'ורר. ממארגני הנוער הספרדי המתקדם "חלוצי המזרח" ו"העברי". שירת ב"הגנה" בתפקידים שונים.
עורן דין, מזכיר הבנק האפותיקאי הכללי של א"י בע"מ ואחד המורשים של הבנק הזה.
אח בבני ברית, חבר האגודה אמריקה-ישראל.
חבר בית הדין למניעת הפקעת שערים וספסרות.
צאצאיו ; שמואל, נילי.
מרגלית (מרגריטה) מוזס
נולדה בקמפטן, דרום-גרמניה, בשנת תרנ"ח (18.10.1898), לאביה מאיר אורטל ולאמה הנריאטה לבית פרייטאג . אחרי גמירת גימנסיה לבנות למדה במינכן בבית-ספר גבוה ובאקדמיה לאמנות (מחלקה לפסנתר).
ב-1921 נישאה לד"ר זיגפריד מוזס (כיום מבקר מדינת ישראל; ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה). עזרה לו בפעולותיו הציוניות והצבוריות, היתה פעילה בויצ"ו בגרמניה כמרצה ועסקנית ונודעה כסופרת וכפסנתרנית-אמנית.
אחרי ביקור בארץ ב-1927 עלתה ארצה עם בעלה ובניה ב-1936. ממשיכה בפעילות בויצ"ו בארגון עולי מרכז אירופה,במלחמת-העולם ב' ובמלחמת העצמאות השתתפה בפעולות הצבוריות למען החיילים ומשפחותיהם, הן בעבודה. ארגונית והן בתרומת-אמנות בנגינה בפסנתר בקונצרטים רבים.
מספוריה שכתבה בגרמנית נתפרסמו בשפתם המקורית הספור "חלום בתהום" בהוצאת "יידישה רונדשאו" (ברלין, 1934), "כזאת וכזאת עשה אלוהים" (הוצאתבראנדוס, ברלין, 1935), "הצליל הנסתר" (הוצאת "מטרה", תל-אביב, 1940), וספורים קצרים בתרגום עברי ב"הארץ".
בניה; אלי, רפאל.
יהודה ליב גרוזובסקי
נולד בסלוצק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, א' ניסן תרנ"ו (23.3.1896 לפי הלוח הישן), לאביו יצחק הלל (מלמד ומורה עברי, משכיל וחובב ציון, דודו של הסופר הבלשן יהודה גור-גרזובסקי ז"ל) ולאמו תהלה (עלתה ארצה ב-1926 ומאז הקדישה את זמנה לפעולות סעד לרבנים וללומדי ישיבות, יסדה קופת גמ"ח על שמה וניהלה אותה כל עוד היה בה כח לעמוד על רגליה. נפ טרה בת"א בח' אדר א' תשי"א והובאה לקבורה בירושלים). בת ר' נתן נטע טומבאק (עלה ירושלימה בתרס"ז, נפטר שם בתר"ע ונקבר בהר הזיתים). למד בחדרים ובישיבות סלוצק (מפי הרב איסר זלמן מלצר ) וסלובודקה (מפי הרב ברוך בר ז"ל).
ב-1910 עבר לוילנה, בה למד והשתלם בהשכלה כללית ובמקצוע האופטיקה. היה חובב ציון נלהב מגיל צעיר ב"צעירי ציון". ב-1914 עמד לעלות ארצה, אך בגלל פרוץ מלחמת העולם הוכרח לדחות את הדבר עד גמר המלחמה ונשאר לעבוד במקצועו בוילנה. ב-1916 הצטרף