כשנכבשה צפת בידי צבא ישראל, מצאו שלטונות ישראל בין עזבון שלטון המנדט כתבי ערבויות של ר' יצחק משה, שלפיהם חייב הוא כמה אלפי לירות לאוצר המדינה. אך ר' יצחק משה מאמין, כי ממשלת ישראל מלכות חסד היא ולא תלחץ עליו לגבות ממנו את החובות...
צאצאיו : אברהם, שושנה אשת יצחק פנינגר, רחל אשת דב בן-ארי, רבקה, הניה, ישראל.
ד"ר מרים לקשין
נולדה בעיר קלימוביצ'י, מחוז מוהילב (רוסיה), בשנת תרס"ג (4.6.1903), לאביה הרב דוד בן הרב משה לקשין (מצאצאי רבי משה מונטיפיורי) ולאמה הניה בת הרב אברהם כהן (מצאצאי הש''ך "שפתי כהן'').
אביה היה גדול בתורה וביראה. במשך שנים היה ראש ישיבה בורשה ואחר-כר חזר לקלימוביצ'י ושם היו מתאספים לומדי תורה בביתו ולומדים תורה מפיו. שאף לעלות ארצה. נפטר) ברוסיה בשנת תרפ"ב.
אמה היתה עסקנית צבורית דגולה. נפטרה בתל-אביב, ב' אלול תרפ"ו. בנם: אליהו מרדכי (היתה לו סמיכות לרבנות, נפטר בתל-אביב, א' ניסן תרצ"א). בנותיהם: רבקה, עדה ומרים (ד"ר לקשין) נמצאות בארץ.
קבלה חינוף מסורתי תורני וכללי.
גמרה את הגימנסיה ואת האוניברסיטה - במחלקת הרפואה ביקטרינוסלב.
עלתה ארצה ב-1926, התישבה בתל-אביב ומיד יצאה לוינה על מנת להמשיך ללמוד ולהשתלם. הוסמכה בתואר דוקטור לרפואה והתמחתה במקצוע "מחלות עינים".
בשובה ארצה התחילה לעסוק במקצוע ובענינים צבוריים.
בשנת 1930 נישאה לאהרן בן מנחם ורדי (נפטר בתלאביב י"ב שבט תש"ט-11.2.1949).
בהיותה בגימנסיה והיא בת 15 החלה בפעולתה הצבורית-ציונית. הצטרפה לצעירי-ציון. בתור סטודנטית באוניברסיטה היתה מכנסת את הסטודנטים בביתה ומרצה לפניהם על ארץ ישראל והציונות.
בעבודתה המקצועית כרופאת עינים סיעה הרבה למלחמה בגרענת שהיתה מאד נפוצה בארץ.
היתה במשך שנים חברת ההנהלה במרפאה "א" של הסתדרות רופאי א"י ועכשיו יושבת ראש ועדת הבקורת שם. במשך כמה שנים היתה גם חברת המועצה בהסתדרות הרופאים. ב-1936 היתה ציר בקונגרס העולמי הראשון של הרופאים בתל-אביב וב-1938 ציר בועידה הארצית שלהם.
הצטרפה לציונים הכלליים ונבחרה למוסדות שונים של המפלגה (מועצה, ועידה, בית-דין כבוד וכו'). היתה חברת ועד הארגון של נשים ציוניות כלליות והשתתפה באופן פעיל ב"פנת העתונות" שלהן. חברה בארגון עולמי של האספרנטיסטים ומשתתפת בקונגרסים שלהם. היתה חברה בועד מקומי, אחר-כך בועד מרכזי ובועידה הארצית האחרונה של האספרנטיסטים שהתקיימה באפריל 1951 נבחרה ליושבת ראש של הועד הפועל הארצי.
במלחמת העולם השניה התנדבה לעזרה לפצועים וקראה הרצאות בצבור על דרכי ההתגוננות נגד התקפות מאויר.
בימי המאבק לשחרור המולדת יזמה פניה של כמה ארגוני נשים (שאחדה אותם למטרה זו) - לארגוני נשים, ולנשים מפורסמות בכל העולם : למלכות, נשי נשיאים וראשי הממשלה, לסופרות, צירי הפרלמנטים וכו'. החוזר נשלח לכל מדינה בשפתה היא. כמובן ניצלה את קשריה עם האספרנטיסטים המפורסמים בעולם ופנתה אליהם בתביעה לעזור לענין הציוני ואף קבלה תשובות של עדוד והבטחות לפעולה למען שחרור המולדת.
ד"ר אברהם יצחק צפרוני
נולד בביאליסטוק (פולין) בשנת תרס"ז (10.8.1907), לאביו עקיבא גימפל (מראשי ארגון בעלי מלאכה שם) ולאמו חנה בת משה אלפרט, למד במחזור הראשון של ביה"ס העברי העממי "תרבות" ובמחזור הראשון של הגימנסיה העברית בביאליסטוק וגמר בגימנסיה העברית על שם הד"ר אפשטיין בוילנה. בשנות לימודיו אלה היה חבר-מיסד וראש קן "השומר הצעיר" המקומי, ראש הג