ליל וחבר המועצה הראשית של התנועה בפולין, וחבר הועד המקומי של הקהק"ל.
יצא ללמוד רפואה באוניברסיטת באזל והיה שם יו"ר אגודת האקדמאים העברים. ב-1934 הוסמך לד"ר לרפואה. באותה שנה נשא לאשה את פאני בת ישראל דניאל פב זנר מבאזל ושניהם עלו ארצה.
שנתים היה רופא עוזר בבית-החולים "הדסה" בירושלים ומ-1936 רופא מומחה למחלות ריאה ושחפת ובזמן האחרון גם מנהל בפועל בבית-החולים "הדסה" בצפת.
תפקידיו הצבוריים בצפת : יו''ר הועד המקומי של הקהק"ל ונציג הגליל העליון בועד הארצי, יו"ר סניף הגליל העליון של ההסתדרות הרפואית, מיסד ויו"ר האגודה המקומית של מגן דוד אדום, האחראי לשרות הרפואי של ועד הבטחון (ה"הגנה") וקצין רפואי ליד המטה האזרחי בימי מלחמת צפת, יו"ר לשכת הסעד העירונית; חבר ועדת התרבות העירונית ויו"ר ועדת בית התרבות "בית גדעון".
מרצה בקביעות על נושאים רפואיים בענף השחפת בסניפי ההסתדרות הרפואית בארץ ופרסם עליהם מאמרים בירחון "הרפואה".
בחדשי קיומו של העתון היומי "הזמן" (בעריכת מ. אינדלמן) היה סופרו הקבוע מהגליל ופרסם בו סקירות ורפורטז'ות.
בנותיו : יעל, ענת.
ד"ר יעקב שלום אנגל
נולד בנוביראקוץ (הונגריה), א' בניסן תרמ"א (30.3.1881), לאביו מאיר (אכר בהונגריה) ולאמו מלכה לבית יעקבוביץ.
קבל חינוך מסורתי בישיבות גלנטה ופרסבורג (הונגריה) והשכלה כללית בבתי ספר תיכוניים בהונגריה ובפרנקפורט (גרמניה). השכלה גבוהה באוניברסיטאות גיסן וברן (גרמניה). בשנת 1907 הוסמך בתואר דוקטור לפילוסופיה.
לאחר גמר לימודיו שמש כמורה בברוד שבהונגריה. עלה ארצה בשנת 1909.
מיום עלותו ארצה עד 1917 היה מנהל ביה"ס "תחכמוני" ביפו-תל-אביב.
בשנת 1911 נשא לאשה את חנה בת ד"ר ד. שלזינגר. בשנים 1917-1921 היה מנהל בית ספר "נצח ישראל" בפתח תקוה. בשנים 1921-1929 מנהל תלמוד תורה מזרחי בירושלים.
בשנת 1927 נבחר למרכז הסתדרות המורים ובשנים 1928-1929 שמש כיו"ר לו.
החל משנת 1929 היה מפקח בתי הספר של המזרחי.
כיום הוא מפקח לבתי הספר במדינת ישראל.
פרסם מאמרים רבים בגרמנית ועברית על נושאים חינוכיים. בגרמנית פרסם ספר "היהודים בבבל".
צאצאיו : מרים אשת ראובן בורשטיין, בתיה אשת יעקב הלוי, רות אשת משה כהן, מאיר (רב בקהילת בורל על יד בוסטון, ארה"ב), דוד אריאל (פקיד ממשלתי), אהרן אריאל (סטודנט באוניברסיטה).
ד"ר ארי (אריה-אשר) אנקוריון (וולוביצקי)
נולד בח' חשון תרס"ט (2.11.1908) בקאלוואריה שבליטא לאביו שמשון (בן-תורה, סוחר, היחיד משבעה אחים שלא היגר מליטא לארה"ב ; הביא ב-1913 את בנו בכורו אליהו ללמוד בגימנסיה הרצליה ואיכסנו בקביעות בבית הסופר אז"ר ; ביקר עוד פעם בארץ בסוף 1925 לשם נסיון להשתקע ובגלל ראשית המשבר הכלכלי הוכרח לחזור ושם נספתה כל משפחתו בשואה, חוץ מבנו זה ומבתו אסתר שהקדימו לעלות ארצה) ולאמו קיילה בת ר' ישראל שפרלינג (ממשפחת הסופר שפרלינג שתרגם לעברית את הספר "בטן האדמה" לז'ול ורן). בראשית מלחמת העולם א' נשרף בית המשפחה בעת פלישת הגרמנים אל העיר והמשפחה עברה לעיר וילקובישקי. שם למד בחדרים ואחרי המלחמה נכנס לגימנסיה הריאלית העברית והמשיך ללמוד תלמוד מפי מורה פרטי. בשנות 1929-1925 למד באוניברסיטת קובנה והוסמך למשפטים (חיבור-הסמיכה על הנושא : "בעית זכויותיהם של המיעוטים הלאומיים לאור המשפט הקונסטיטוציוני"). היה פעיל בחוגי הסטודנטים, השתתף ביסוד הסטודיה הדרמטית בקובנה ופעל בה. התמחה בעבודה משפטית מעשית ליד הד"ר יעקב רובינזון (ממנהיגי יהודי ליטא ומגדולי הפרקליטים, כיום יועץ משפטי למשלחת ישראל באו"ם), ואח"כ עבד כעורך-דין. היה פעיל במפלגת צ. ס. ובליגה למען ארץ-ישראל העובדת. כתב בעתון ליטאי ובעתונים "די אידישע שטימע", "דאס ווארט" ו"נתיבות" שבקובנה, ב"דער אידישער קעמפער" באמריקה וב"דאס נייע ווארט" ו"נאשא טריבונא" שבווארשה.
ב-1933 נשא לאשה את פניה בת יוסף שפרלינג ובסוף אותה שנה עלו שניהם ארצה. בשנים 1935-1934 עבר את הבחינות לעו"ד מחו"ל ועבד כמתמחה במשרד עוה"ד ד"ר מרדכי עליאש ז"ל, היה באותן שנים חבר מזכירות מפא"י בירושלים והחל כותב מאמרים ב"דבר" וב"הפועל הצעיר" על בעיות מדיניות ומשפטיות. בשנים 1938-1936 היה