אסתר איזקסון - בר-עם
נולדה בי"א חשון תר"ע (1909) בזדולבונוב, פלך רובנה (ווהלין, רוסיה), לאביה ר' נח בר-עם (בר-אוריין, סוחר, דתי-לאומי) ולאמה חיה בת ר' שמואל ליב קריסיק , ממשפחת למדנים, ואשתו אסתר זלדה, שנתפרסמה בסביבתה כידענית בתלמוד.
בת תשע נתיתמה מאמה, וזמן-מה, עד לנשואיו של אביה מחדש, הוטל עליה עול הליכות הבית והטיפול באחיה הקטן (משה בר-עם , כיום מזכיר מועצת פועלי ירושלים וחבר הועה"פ של ההסתדרות). התחילה ללמוד ב"חדר" לבנות ואח"כ בבי"ס עממי עברי. עברה לרובנה, למדה בגימנסיה העברית של "תרבות" והתפרנסה ממתן שיעורים פרטיים בעברית. פעילה מנערות בעבודה ציונית, בתנועת הנוער ובעבודה למען הקרנות. אחרי גמרה את הגימנסיה ברובנה עבדה במשרד המרכזי של "תרבות" בוארשה.
ב-1929 עלתה ארצה ותוך התפרנסות מעבודות ארעיות במשרדי הסוכנות והקה"ק למדה במחלקה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.
ב-1932 נישאה לבצלאל איזקסון .
לאחר כמה שנות חיים פרטיים התמסרה לעבודת הוראה פרטית בקידום תלמידים מפגרים וקשי-חינוך. מרצה מזמן לזמן על נושאים חינוכיים וספרותיים. חברה בועדת התרבות שליד ועד ההורים המרכזי בתל-אביב, חברה באקו"ם (אגודת קומפוזיטורים ומחברים), בחבר נאמנות הלשון ובארגון אמהות עובדות.
מילדותה החלה כותבת שירים, שדקלמתם בהצלחה במסיבות בבית הספר ואח"כ באגודת הנוער. לפרסום ברבים הגיעו שיריה לראשונה ב"הצופה" ב-1939, על נושאים מהפורענות שירדה על עמנו, ואח''כ גם בעתונים "דבר", "דבר הפועלת'', "עולם האשה", "העולם", "הגלגל" ועוד, ושירי ילדים בעתוני-הילדים של "דבר", "הצופה" ו"הבוקר" ו"הד הגן". לרבים משיריה חוברו מנגינות והושרו והוקראו ברדיו ירושלים וב"קול ישראל", ומשיריה לילדים נפוצו בגני הילדים השירים "בוקר טוב" ו"מול הנרות" (שיר לשבת), ועוד.
בתש"ה פרסמה את ספר השירים "בימי ענות", שחלקו הראשון מוקדש למלחמה ולשואה, להעפלה ולהתנדבות, וחלקו השני, "אשה באהל" צוין על-ידי הבקורת בתור שירת האשה-האם.
צאצאיה : שפרה, יואל.
ד"ר נחמיה ואלנשטיין
נולד בכ"ב אב תרס"א (1901) בירושלים לאביו שמעון (מעסקני כולל אונגארן ומהפעילים בהקמת "בתי אונגארן" בן הרב משה נחום ואלנשטיין , שהיה אב"ד בעדת הפרושים בהנהגתו של הרב שמואל סלנט והשתתף ברכישת הקרקע של פתח תקוה) ולאמו שרה בת יצחק אייזיק סגל (גם היא ילידת ירושלים העתיקה). למד בחדרים פרטיים, בת"ת בבתי אונגארן, בת"ת ובישיבה "עץ חיים", בבית המדרש למורים מזרחי. סיים בתרפ"ה ושימש חמש שנים בהוראה בביה"ס תחכמוני בתל-אביב.
יצא להשתלם בטיצ'רס קולג' שבאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. ב-1937 הוסמך לד"ר לפילוסופיה ולמפקח חינוכי וחזר ארצה. שימש שלש שנים כסגן מנהל ביה"ס תחכמוני, עד סוף תש"ו מנהל ביה"ס "עליה-מזרחי" ואח"כ ארבע שנים כמדריך למורים ברשת פיקוח המזרחי. כיום מפקח על החינוך למבוגרים במחלקת הקליטה התרבותית, באגף התרבות של משרד החינוך והתרבות במדינת ישראל.
פרסם מאמרים ב"הד החנוך" וב"החנוך".
אשתו: אסתר . בניו: חגי, אמוץ, אמנון, מרדכי.
יהושע (השל) ביתן (פלדמן)
נולד בכ"ח שבט תרנ"ז (1897) בנובאיה-אושיצה שבפלך פודוליה, רוסיה, לאביו ר' מאיר דב (למדן, מחסידי בויאן, סוחר באריגים ועסקן צבורי) ולאמו בת-שבע בת אייזיק מאסיס , שעם כל דבקותם במסורת החסידית התיחסו בסבלנות לשאיפות ההשכלה ולפעילות הציונית של צאצאיהם וביתם היה מרכז לנוער הציוני בעיר.
בחדרים הצטיין כ"עילוי" ובגיל רך למד שנתים ש''ס ופוסקים בישיבה בעיר באר, ובשקידה עצמית היה לומד תנ"ך וקורא ספרות ושירה עברית, מתרשם משירי ביאליק