הסתדרות הסטודנטים הציוניים מרוסיה בארצות מערב אירופה. הוסמך לד"ר לרפואה ואחרי שעבר בחינה ממשלתית במוסקבה הורשה לעסוק במקצועו ברוסיה.
ב-1918 נשא לאשה את סימה בת שלום ברודסקי. בשנות מלחמת העולם א' היה פעיל בעזרה לפליטים היהודים ובעבודה ציונית ונבחר לסגן יו"ר הועד הציוני באודיסה. בתקופת התוהו-ובוהו מאז פרוץ המהפכה ברוסיה התמיד בקו הציוני בגלוי, השתתף בארגון העליה באניה "רוסלאן" ועלה בה ארצה ב-1920.
השתקע בירושלים ועסק ברפואה (בשנים האחרונות גם כרופא ראשי של חברות הביטוח "יהודה" ו"ציון") ובפעילות צבורית כללית ורפואית. היה יו"ר הסתדרות הרופאים בירושלים למעלה מ-17 שנה, יו"ר הליגה הארצית למלחמה בשחפת למעלה מ-15 שנה, יו''ר הועד הירושלמי לקרן הקימת לישראל, עורך מדור הרפואה באנציקלופדיה העברית, חבר מערכת הירחון "הרפואה" וכתב בו ובעתונות היומית, היה פעיל בציונות הכללית ובשנים האחרונות במפלגה הפרוגרסיבית והיה יו"ר מועצת סניפה הירושלמי.
נפטר בירושלים, ט"ז בטבת תשי"א (25.12.50).
בניו: עמנואל (עו"ד בצבא ישראל, שרת בצבא הבריטי במלחמת העולם ב'), אבשלום.
ד''ר חיים מרדכי (מארק) שרלאג
נולד בשנת תרל"ח (3.7.1878) בחורוסטקוב שבמזרח גליציה לאביו פנחס ולאמו איידל בת יוסף גלמאן. למד בגימנסיה בעיר סטרי ומשפטים באוניברסיטת וינה והוסמך לד"ר למשפטים ולעורך דין.
ב-1906 נשא לאשה את גולדה מלכה בת מלך שטרנ באך . השתקע בוינה כעו"ד ועסק בפעולה ציונית ונבחר כציר לועידות ציוניות שונות, ובעבודה עתונאית וספרותית כללית וציונית בכתב ובהרצאות. ב-1908 היה מזכיר הועד האזורי של ההסתדרות הציונית באוסטריה. יסד את כתבי-העת הציוניים "אונזערע האפנונג'' ב-1903 ו"נוי צייט" ב-1915. תרם והתרים לקרנות ולמוסדות הציוניים. כתב מאמרים ב"נויע פרייע פרעסע", "די צייט", "נויעס וינר ז'ורנאל", "וינר מורגנצייטונג", "די וועלט", "שטימע" (כל אלה עתונים בגרמנית ; שלושת הראשונים כלליים ושלושת האחרונים ציוניים), "חווילה" (עתון יומי ציוני בפולנית בלבוב), ועוד. מ-1901 ואילך כתב בשנתון היהודי שיצא בפולנית בלבוב. תרגם את כתבי אדולף שטאנד וכמה ממאמריו תורגמו והופיעו בעברית בארץ. פרסם בגרמנית שלשה ספרי שירים: "בדידות" (דרזדן 1900), "בנכר" (שירים יהודיים, ברלין 1914 ו-1918), "אדמת מולדת" (וינה 1927).
בספטמבר 1939 עלה ארצה והשתקע בחיפה. כאן נפטרה רעיתו ב-5.2.46 וב-20.10.46 נשא את ברטה בת מרדכי קמינר. עוסק בעבודה ספרותית ופעיל בועד "ברית ראשונים - עסקנים ציונים ותיקים".
אליעזר ליטמן פיינשטיין
נולד בח' אדר תרל"ט (1879) בבריסק-דליטא שבפולין לאביו יעקב ישראל (סוחר, חובב ציון ותיק) ולאמו חינקהרייזל בת אליעזר ליטמן לדרהנדלר. התחיל ללמוד בחדר בבריסק ובהיותו בן תשע שלח אותו אביו להוריו שגרו בצאריצין (כיום סטאלינגראד), שילמד שם אצל המורה הזקן, שלימד לפנים את אביו.
בן 16 עלה ארצה בתרנ"ה ונכנס מיד ללמוד במקוהישראל, להתכונן לניהול משק הנחלה שרכש אביו ברחובות. אחרי שלש וחצי שנות לימוד, בעת השביתה הגדולה במקוה ישראל, ב-1899, עזב את ביה"ס יחד עם כל תלמידי שתי הכתות העליונות והתישב ברחובות לנהל את מטעי הגפנים והשקדים של אביו.
ב-1901 נענה להזמנת אביו ונסע לבריסק להתיצב לצבא (ולהשתחרר) ולעזור לאביו במסחרו שגדל. בעת פרעות 1905 היה פעיל בהגנה העצמית היהודית בבריסק. בראשית 1906 בא לרחובות לבנות בית ולהכין את האדמה והבאר לנטיעת פרדס, על מנת שבסוף השנה תבוא אחריו כל המשפחה. אך בסוף השנה הזמינהו אביו טלגרפית לחזור לבריסק, באשר אינו יודע כמה כספים