כל חברי מרכז צ"ס והחלוץ ונשלח לשלש שנים לחבל נארים. לפי הוראות ממוסקבה הועבר משם במהרה לעיר מרינסק שבסיביר ועל אף היותו אסיר פוליטי נתמנה למנהל טרוסט תעשיתי ממשלתי.
לרגל החלפת העונש של כמה אסירי ציון להיתר יציאה מרוסיה לארץ-ישראל תמורת ויתור על האזרחות הרוסית נכלל גם הוא ברשימה זו, אך בהיותם זקוקים לעבודתו, השתדלו תחילה להסתיר ממנו את הדבר ואח''כ ניסו לשדלו שישאר לפחות עוד 3-2 שנים וגם הוצעה לו משרה של יו"ר ועדת התכנון הכל-סיבירית. אך הוא סירב בתוקף ואחרי שגמר הקמת שני בתי-חרושת חדשים באותו טרוסט הורשה לצאת, וביוני 1927 עלה ארצה עם אשתו ובנו יחידו נחום (כיום קצין בצבא הקבע).
עבד 5 שנים כמהנדס בשרות הסוכנות היהודית, 7 שנים כמנהל משרד קבלני של ההסתדרות בירושלים, 9 שנים כמנהל מפעלי חברת האשלג, 2 שנים כמנהל חברת אפיקים בנגב, ומאז מנהל מחלקת התעשיה של המשביר המרכזי.
היה מרצה במשך כמה שנים בסניפי הנוער העובד והבחרות הסוציאליסטית בתל-אביב, חבר ועד מפלגת אחדות העבודה ואח"כ חבר הנהלת תא המהנדסים במפא''י, חבר המזכירות הארצית של הסתדרות המהנדסים (1932-1930), בשנים האחרונות חבר הועד המקומי התלאביבי והמועצה הארצית של הסתדרות המהנדסים, חבר הועדה לחינוך מקצועי שליד הועד הפועל של ההסתררות ויו''ר הסניף התל-אביבי וחבר המרכז הארצי של אגודת האינג'ינירים והארכיטקטים.
פרסם מאמרים בעתון "ערד און ארבעט" של צ"ס.
שמואל בכ"ר ישעיה
בן משה בכ"ר ישעיה (ראה את הערך שלו בכרך זה) ורוזה בת ירוחם .
נולד בירושלים, ג' שבט תרנ"ט (1899).
קבל את חנוכו בביה"ס "אליאנס" מיסודו של חכי"ח בפריז. לאחר סיימו את חוק לימודיו הצטרף לעבודה ביחד עם אביו בבית המסחר שלו לצרכי הלבשה.
משנת 1935 עד 1946 עבד עם גיסו שלמה בן-שמעון ועזר לו בכל עבודותיו בשטח המסחרי והצבורי כאחד.
נשא לאשה את מינה בת הרב אליעזר ולנשטיין ז''ל.
נמנה בין המיסדים של הסתדרות "חלוצי-המזרח" בירושלים ולקח חלק פעיל בכל מערכת פעולותיה.
היה חבר פעיל באגודת "על המשמר" וסייע הרבה ליסוד והנהלת ביהכ"נ שעל יד האגודה המשמש כערש תרבות לשדרות הרחבות של בני העדה הספרדית בירושלים.
היה חבר מסור בהג"א והשתתף בכל שנות המלחמה העולמית השניה בכל פעולותיה בהתמדה ובחריצות רבה.
מסירות, זריזות, חריצות, אהבת העזרה לזולת ורדיפה אחרי כל מעשי חסד היו סגולותיו האישיות במשך כל תקופת חייו הקצרה.
ב-כ"ג תמוז תש"ו (22.7.1946) הלך למשרדי הממשלה המנדטורית במלון המלך דוד בירושלים כדי לאשר מסמכים רשמיים של מעסיקיו ושם מצא את מותו הטרגי כתוצאה מהפצצת המקום ע"י אנשי אצ"ל בפעולתם נגד השלטונות למען שחרור האומה והמדינה.
צאצאיו: ורדה אשת הסרן שאול כוכבי (קצין בצבא הקבע של צ. ה .ל.), מיכאל (תלמיד-סטודנט הטכניון העברי בחיפה).
יהושע פבזנר
נולד בגוריגורקי (פלך מוהילוב, רוסיה), בשנת תרנ''ו (15.9.1896), לאביו שמואל (סוחר יערות, תלמיד חכם), ולאמו רוסיה בת משה יפה משאמוב (רוסיה).
קיבל חינוך מסורתי בחדר, אח"כ למד בבית ספר חקלאי.
בשנת 1913 עלה ארצה. לעבודה ראשונה יצא למגדל עם קבוצת העבודה של יוסף טרומפלדור. כעבור שנה עבר למרחביה ועבד אצל האכר בלומנפלד במשך שנתיים. יסד יחד עם מספר חברים קבוצה לכיבוש עבודה בגליל העליון. יצאו לעבודה בתור חרתים (ראשונים בארץ מבין היהודים) ליסוד המע