העולמית של הפועל-החלוץ-וצעירי-המזרחי בשנות תרצ"א-צ"ח, וכיום הנו חבר מרכז הפועל המזרחי, חבר הנהלת סיעת למפנה וחבר הנהלת המועצה הדתית בבתים.
צאצאיו: רות אשת נתנאל אורן, אריה אליעזר, בן עמי, שרה אלישבע.
גרשון לוין
נולד בוולוז'ין בשנת תרכ"ה (1865), לאביו אברהם ולאמו לאה. קיבל חינוך יהודי-דתי מסורתי בישיבות ואלוז'ין ובריסק.
עלה ארצה בשנת התר"ן (1890).
בארץ שררה אז שמחת קנית אדמת "דוראן" ויסודה של רחובות עליה, שבאה לאחר הקפאון הזמני, שלרגליו נעצרה התקדמותו של הישוב באמצעה. לרחובות התחיל נוהר זרם הפועלים העבריים וגם הוא נסחף בו ויהיה לפועל חקלאי במושבה. נטע כרם, את כרמו של קאהן (אחיו של יהודה-אידל צלליכין, הבילו"יי), ואח"כ היה לשומר במושבה.
נשא לאשה את בתיה בת נחמן קפלן , וחתונתו היתה למאורע ברחובות. כי היתה החתונה הראשונה במושבה. כולם, כפועלים, כתושבים ואזרחים השתתפו בה בהתלהבות נעוריהם.
מאורע רב ערך שני, שכל בני המושבה לקחו חלק בו, בבחינת הילולא צבורית, היתה העברת צריפו מן החצר של קרלינסקי שם הוכן, חוברו דפתנותיו אף גם גגו הושם עליו, - אל המגרש שרכש בפנת הרחובות "יעקב" ו"נורדאו" (אז עוד טרם נקבעו השמות האלה עליהם).
כ-3 שנים נשארו הוא ואשתו ברחובות, ולאחר מכן עברו לראשון-לציון, שם נכנס ליקב, לעבוד בו כפועל שחור.
ביקב כיהן אז כיינן-ראשי הצרפתי ברוצ'ינאר, וחניך הישיבות נשא חן בעיניו, בהרגישו בו נטיה נפשית והבחנה בתעשית היין. ויקבלו תחת חסותו וילמדו את התעשיה לפרטיה. ובמשך השנים התמחה עד כדי היותו ליינן הראשי ליקבי ראשון-לציון וזכרוןיעקב, אחרי מרדכי פלפול ובמקומו, בשנת 1905. אח''כ היה גם יינן הסניף ברחובות. במשך כל זמן טפלו בתעשית היין לא הפסיק מתלמודו, ולא אמר די, הוא שיפר, שכלל את התעשיה שיצאו לה מוניטין בכל העולם. הצטיין בכשרון הטעימה Degusteur() ופעל הרבה בשיטת ייצור היינות באקלים הארציישראלי. הוא היה במלוא מובנה של המימרה "האיש שעשה את עצמו". כמו כן נתקיימו בו דבריו של רבי עקיבא: "הרבה למדתי מרבותי, הרבה מחברי ויותר מכלם - מתלמידי", ולא התבייש כלל ללמוד אף מתלמידיו. אף גם הקים תלמידים שירשו את מקומו והלכו בדרכיו לאחר צאתו לפנסיה.
היה בין עשרים החברים, שיסדו בראשון-לציון ב-18.2.1930 את ה"קפה חקלאית ראשון-לציון, אגודה הדדית בע"מ" בראשותו של מנשה מאירוביץ.
יוסף ויץ נעזר על ידו בחומר אשר קבל ממנו בפרטי תעשית היין בארץ בספרו "הגפן". היה גם חקלאי ברחובות בעל כרמי גפנים ושקדים בה.
נפטר ברחובות ביום א' אדר תרצ"ט (20.2.1939). רעיתו בתיה נפטרה ביום כ"ד אלול התרצ"ד (1934), שניהם נטמנו בבית--העלמין ברחובות.
בנם: משה (חקלאי ברחובות, חבר "המועצה לשיווק פרי-הדר").
נחום ז'יבילוק
בן עזריאל ואסתר בתנח ליטבק-ז'יבילוק , נולד בבוגופול (פלך פודול, רוסיה), ט"ו בשבט תרמ"ה (1884).
אביו היה סוחר וקומיסיונר לתבואות, בערים בוגופול וגולטה. חינך את בנו במסורת העברית ובהשכלה כללית.
ראשית חנוכו היה בחדר ובישיבה, בה בעת השתלם גם בתור אקסטרן (לומד חפשי במוסד, מחוץ לכתליו)