פעם הוכרח לזנוח את עבודתו לשם שמיעת קובלנות ובקשות מצד תושבים מכל החוגים והיה להם לפה במועצת העיר ובהנהלתה. כך נודע כעסקן עממי אהוד על כל החוגים, אך אהדה זו עלתה לו בבריאות, בכוחות ובהפסדים בעבודה. משום כך סירב ב-1950 להעמיד את עצמו שוב לבחירה.
במשך השנים עסק בשעות הפנאי גם בעבודה ספרותית. כתב עשרות פיליטונים, רפורטאז'ות, רשימות והומורסקות ב"דבר" ובשאר הוצאותיו, ב"הפועל הצעיר", בשבועון ההומוריסטי "סיכות", ב"העובד הציוני" ובחוברות הומוריסטיות שהוציא בעצמו. כן חיבר ופרסם ליובל השבעים של פתח תקוה את הספרים "ראשית" ו"יסודות" ושני מדריכים של פתח תקוה. בשנת 1926 נשא לאשה את פרידה בת דוד בירנ דורף , עסקנית מראשונות מגן דוד אדום, ממיסדות בית התינוקות ובי"ס ערב לנערות בשכונת מחנה-יהודה. בתו : אביבה (מורה).
חיים דונביץ
נולד בשנת תרמ"ח (18.4.1888 לפי הלוח הישן) בסאראטוב שעל הוולגה ברוסיה לאביו נתן (תלמיד-חכם, סוחר) ולאמו זיסל בת יהודה ליב אפשטיין . למד בחדרים ובבי"ס עממי רוסי ואח"כ התמחה במסחר ליד אביו. נשא לאשה את הניה בת אהרן אפשטיין . ניהל מסחר תבואות בסיטונות. השתתף בהצנע לכת בעבודה ציונית וצבורית יהודית, ובשנות מלחמת העולם א' באיסוף כספים לעזרת הפליטים היהודים שהגיעו שמה מאזורי חזית המערב.
אחרי תהפוכות ותלאות רבות בעקב המהפכה הבולשבית הרוסית והשתלטות המשטר שלה הצליח לצאת עם משפחתו מרוסיה, הגיע ארצה ב-1925 ובנה לו בית בתל-אביב. השקיע יזמה ועבודה ארגונית בבנין שכונת מרכולת ב"מרכז מסחרי" בת"א (כך נקרא אז האזור שבין המשך רחוב הרצל ובין גבול יפו לשעבר, משמאל לרחוב הראשי ליפו), בהתקנת רשת כבישים וביוב וחשמל וכו' והיה פעיל הרבה שנים בועד השכונה.
זמן מועט אחרי בואו ארצה נבחר להנהלת בנק קר דיט גומלין ומ-1929 הנו מנהל הבנק הזה - בנק על יסוד אגודה הדדית, העוזר לחבריו מבני המעמד הבינוני בהלואות לבנין ולעסקי מסחר, בניהולו עבר הבנק בשלום את המשברים שלרגל מלחמת איטליה - חבש ופרוץ מלחמת העולם ב', שמוטטו כמה אגודות ובנקים, ומספר חבריו התקרב ל-3000. הוא חבר במועצת בנק זרובבל ומרכז ברית הפיקוח של הקואופרציה האשראית, חבר הסתדרות הציונים הכלליים ואח בלשכת "שער ציון" של בני ברית.
צאצאיו: נתן (חבר מערכת "הארץ" והיה כתב של צה"ל במלחמת הקוממיות), מלכה אשת דוד פינאקר (מהנדס וקבלן), נינה אשת השל יוסטמן (בן העתונאי מעורכי ה"היינט" בוארשה שנודע בכינויו "איצ'לה").
שמואל איזבאן (איזביצקי)
נולד בכ"ו אלול תרס"ה (26.9.1905) בגוסטינין שבפולין לאביו יהושע מרדכי איזביצקי (סוחר, ציוני ופעיל בעניני צבור) ולאמו לאה בת הרב יעקב לאקס מסאניק, ובגיל שנה עבר עם הוריו לעיר וולוצלאווק. שם, למד בחדרים ובגימנסיה פולנית שיסדו הציונים, ובתקופות מאוחרות יותר השתלם בלימודים גבוהים בקורסים בתל אביב ובניו-יורק. בגיל 13 הצטרף לאגודת הצופים העברים "השומר", השתתף על הבמה בהצגות להקת חובבים בעברית ובאידית והחל לכתוב כתבות, ציורים וסיפורים קצרים בעתונים "הצפירה" ו"היינט" בוארשה.
ב-1921 עלה ארצה עם הוריו ואחרי ישיבה קצרה ביפו עברו בעקב מהומות מאי 1921 לתל-אביב ואביו פתח בית קפה, ששימש באותם ימי בראשית מפגש לסופרים, אמנים ועסקנים. ושמואל עבד בבנין, בכבישים ובגנים וחידש את עבודתו הספרותית בפרסום סיפורים מחיי הארץ בעתונים "ליטערארישע בלעטער", "צוקונפט", "היינט", "מאמענט", "פאלקסצייטונג" בוארשה, "פרימארגן" בריגה, "טאג", "פארווערטס", "מארגעןזשורנאל", "אויפקום", "פרייע ארבעטער שטימע" בניויורק ובעוד שבועונים וירחונים בתפוצות הגולה, וחלק מהם כתב גם בעברית ופרסמם כאן ב"דאר היום" וב"הארץ" ובוארשה ב"היום" וב"הצפירה", וכן רשימות בקורת על ספרים והצגות, והשתתף בעריכת עלונים ספרותיים באידית שיצאו בת"א בשנות 30 - 1928 מחוץ לידיעתו ולהתענינותו של הצבור כאן. וכן כתב בעתונים האידיים באמריקה הלטינית.
ב-1930 יצא לווינה. נשא לאשה את שרה בת יוסף אפשטיין וב-1931 חזר עמה ארצה.
באותה תקופה חיבר באידית גם ספרים: הרומן "מאסן" ממהפכת 1905 ברוסיה (הוצ' קלצקין, וילנה, 1929), "נאכ'ן שטורם" קובץ סיפורים מחיי הארץ (הוצ' "נייע קולטור", וארשה, 1929), "קווער 1918-1914" רומן ממלחמת העולם א' (הוצ' קלצקין, וילנה, 1934), "אויף רושטאוואניעס" קובץ סיפורים מבנין הארץ (הוצ' "ליטערארישע בלעטער", וארשה, 1936).
בסוף 1937 יצא לארה"ב ועבד בעתונים "פארווערטס" ו"טאג" וב-1940 חבר מערכת "מארגען זשורנאל".