ב-1940 נשא לאשה את סילביה בת שמואל גמזו, המשיך לעסוק ברפואה ובחקר מחלות ריאה במועצת המחקר הבריטית העליונה לרפואה ופרסם באמרים במקצועו בעתונות הרפואית העולמית. עסק בפעילות ציונית כיו"ר אגודת שוחרי האוניברסיטה הירושלמית בקארדיף וכיו"ר האגודה הציונית ברובע קוינסברי.
ב-1949 חזר ארצה ונתמנה לסגן מנהל כללי ואח"כ למנהל כללי של מפעלי הסתדרות מדיצינית "הדסה" בישראל, לחבר המועצה הרפואית העליונה ולחבר המועצה המיעצת לעניני רפואה מונעת של ממשלת ישראל.
צאצאיו : רות שרינה, גדעון שמואל, יהונתן, נעמי חסיה.
ד"ר חיים יאיר טויבנהויז
(מלואים לתולדותיו שנדפסו בכרך א', עמודים 398-399) עבודתו המחקרית מצאה הערכה גם במחקרים שנתפרסמו בארץ-ישראל. הפרופיסור ישראל רייכרט כותב עליו בהערצה ומציין אותו כחלוץ העיקרי של מחקר אדמת א"י, והוא מצוין כחוקר היהודי המקורי הראשון במדע הגיאולוגיה והפליאונטולוגיה האיי"ת מקצוע ששום יהודי לא התעסק בו עד זמנו ושמצא אצלו את גואלו. ועיקר מטרתו ללמוד המקצוע החשוב הזה היתה להביא תועלת וברכה לארץ מולדתו המתחדשת.
גם פרופ' פיקרד מציין את ערכו במאמרו: "ד"ר חיים יאיר טויבנהויז העמיק בלימודי הגיאולוגיה עד כדי כך שראוי לציינו בצדק כגיאולוג ראשון של הישוב, כמו-כן מגיעה לו לטויבנהויז גם הזכות להקרא הפליאונטולוג הראשון של הישוב עד המלחמה (הכוונה. למלחמת העולם הראשונה) היתה החקירה אך ולק בידי לא יהודים. עם טויבנהויז ואהרונסון*) החלה הת קופד. החדשה של חקר הטבע היהודי בארץ-ישראל".
אפרים טויבנהויז
(מלואים לתולדותיו שנדפסו בכרך א', עמודים 456-455) בשנת תש"ט (1949) הדפיס את הספר "זהרורים" נצנוצי מחשבה, בהוצ' "גויל" בתל-אביב (הספר זכה לשלוש מהדורות ומצא הד בעתונות בארץ ובחו"ל).
משנת תש"ז הוא משתתף בעתוני הארץ: בירחון "הפוסק" היו"ל בתל-אביב בעריכת הרב הלל פוסק; "נרות שבת" היו"ל בירושלים בעריכת הרב מרדכי הכהן; "הד המזרח" בעריכת דוד סתהון בירושלים; ב"דבר", "דבר השבוע", "אונזער היינט", "שערים", "שערים לנוער" ו"האומן" בתל-אביב.
ערך את ספר היובל להרב הלל פוסק בו השתתפו מאה ועשרים רבנים וסופרים תורניים בראשותם של הרב בן-ציון עוזיאל והרב י. מ. טולידאנו.
השתתף בספר יובל השבעים להרב הראשי של ארץישראל בן-ציון מאיר ח. עוזיאל "אור המאיר", שבו פרסם מחקר על צפת הקבלית במאה ה-16 ור' משה קורדובירו.
משתתף קבוע ברבעונים ובירחונים המדעיים והספרותיים: "תלפיות" (ניו-יורק), "שערי ציון" (לונדון), "ליטערארישע העפטן" (ארצות הברית), "לשון און לעבן (לונדון), "דער שפיגעל" ו"שריפטען" (בואנוס איירס), ובשבועונים והעתונים היומיים: "דער אמעריקאנער" ו"ניו יורקער וואכנבלאט" (ניו-יורק), "דאס *) ראה אהרן אהרנסון בכרן זה, עמוד 2073.