פעולה ענפה ומקיפה בניצוח על מקהלות בתי-כנסת ועל מקהלות-עם, והצלחתו בפעולה זו הקנתה לו שםעולם בתולדות המוסיקה היהודות.
הנו אחד מגדולי הקומפוזיטורים היהודיים של זמננו. הוא התמסר בעיקר לשני מקצועות החזנות ובשיר העממי, ובשניהם פעל גדולות. ראשית, ריכז חומר חזני מובחר, שעיבד לשירת-מקהלה והכניס בו את הנעימה היהודית המסורתית, שהלבישה לבוש מוסיקלי משוכלל ומלוטש. שנית, חיבר יצירות חזניות לרוב. לחזן ולמקהלה, שקנו להן שם והמושרות בכל העולם. הגדיל לעשות בשיר העממי, שאסף בכל נדודיו, ואשר עיבד וליטש בידו הברוכה והמנוסה ומסר את החומר המלוטש לציבור, והחדיר את השיר העממי לכל שדרות העם. עם זאת חיבר ועיבד שורה שלמה של שירי-עם יהודיים, המושרים עד היום בפי זמרי העולם היהודיים.
אך לא פחות גדול הוא גם כמנצח. קנה לו את עולמו בכשרון - הניצוח הבלתי-רגיל שלו, ולא לחינם כונה על ידי מעריציו בארה"ב בשם "טוסקניני היהודי". כשרונו המוסיקלי העצום, אישיותו המלבבת והשפעתו הרבה על חניכיו וזמריו אפשרו לו למצות את המקסימום מן המקהלות שלו. מקהלותיו בבתי-הכנסת וכן גם בקונצרטים, בהם השתלבו חזנות ושירי-עם עם יצירות קלסיות, משכו תמיד המונים והשאירו עליהם רושם עצום.
הוא הקים עד היום הרבה תלמידים, הן בשטח הניצוח והן בשטח ההוראה והחזנות, התופסים כיום עמדות חשובות בעולם המוסיקה היהודית.
פעמיים ביקר בארץ-ישראל. בפעם הראשונה ערך סיור-הכרה בשנת 1930, והופיע בהצלחה בלתי-רגילה בשורה של קונצרטים. הארץ משכה אותו, ובשנת 1931 בא שוב על מנת להשתקע. הוא הוזמן על ידי "ארגון חובבי החזנות" והחזן ז. קברטין כמנצח על מקהלתם וכמדריך, ותפילותיה של המקהלה הדתית ביחד עם החזן קברטין, ואח"כ עם החזנים הרשמן, סירוטה, משה קוסוביצקי, ואחרים מחו"ל, הפכו ל"שם-דבר" בארץ עד היום הזה. עם זאת הקים מקהלה מעורבת, שהופיעה בשורת קונצרטים מוצלחים. המקהלה נקראה בשם "מקהלת תל-אביב" בהמלצתו ואישורו של ראש העיר תל-אביב דאז מ. דיזנגוף ז"ל. אח"כ שונה שמה והיא נקראה מקהלת "הזמיר". בו-בזמן שימש בהוראה, כמורה לזמרה בגמנסיה "הרצליה", כמדריך למוסיקה ולזמרה וכמורה לחזנות. אך התנאים בארץ לא איפשרו לו להוסיף לפעול בה, ומסיבות בלתי תלויות בו נאלץ לחזור לארצות-הברית, שם נתקבל חזרה בשמחה ובהתלהבות.
מיום בואו לראשונה לארצות-הברית מונה כמדריך וכמנצח על מקהלות ה"ארבייטער פארבאנד", וכיום הוא מוסיף לנצח על המקהלה של ה"פארבאנד" בניו-יורק כאות הוקרה על פעולותיו המרובות בשטח השיר היהודי נקרא על שמו אחד מסניפי ה"ארבייטער פארבאנד", כבוד שמנהלים רק ליחידי-סגולה.
הוא עסק גם בביקורת מוסיקלית והיה המבקר המוסיקלי של ה"מומנט" בוורשה, ובאה"ב כתב ב"די ווארהייט".
מאמרים ורשימות לאלפים נכתבו עליו ועל עבודתו ופעולתו המוסיקלית, בכל עתונות העולם ובכל השפות. הביבליוגרפיות שלו רשומות בכל האינציקלופדיות המפורסמות, ביניהן: באנגלית: Bibliography of Jewish Music. (1 Famous musicians of Jewish origin. (2 Famous musicians of a wandering race. (3 Portraits of the world's best known musicians. (4 Who is who in music.(5 ועוד.
באידיש : - 1) מוזיק ביי יודן. 2) טעאטער און קונסט. (3 יידישע דראמאטורגן און טעאטער קומפוזיטרס ועוד. ובעברית - בספר האישים של הוצאת "מסדה".
בשנת 1901 נשא לאשה את ברטה בת אפרים קהן, שליוותה ומלווה אותו עד היום הזה בדרך היצירה שלו.
ד"ר ליאון מדליה (שניאור זלמן יהודה לייב)
לאביו אברהם יצחק (שעלה עם משפחתו לארץישראל מדינאבורג-דווינסק (רוסיה) בשנת (1881) ולאמו פעסע בת הרב דב בר רבינוביץ (אחיה בנדעט גאברונסקי. היה חתנו של העסקן קלמן זאב ויסוצקי, בעל תעשית "התה", ממיסדי הטכניון בחיפה ועוד).
נולד בירושלים בשנת תרמ"ב (5.12.1881).
קיבל את חנוכו בבית הספר העממי במושבה ראשון-לציון אצל המורה דוד יודילביץ. השתלם ברוקחות אצל הרוקח לפידות ביפו.
בשנת 1900 נסע לארצות הברית והתישב בבוסטון. נתקבל בשנת 1901 בקולז "טופטס" לרפואה וקיבל תואר ד''ר לרפואה בשנת 1905.
בשנה השלישית והרביעית ללמודיו נתמנה כתלמיד עוזר (סגן) במחלקות לפאטולוגיה ובאקטעריולוגיה בקולדו טופטס לרפואה ולרפוי שנים" בשנת -1905, אחרי גומרו את חוק למודיו ובקבלו את התואר ד"ר לרפואה, נתמנה רשמית למרצה ומד