ברוך עוזיאל
נולד בכ"ב אב תרס"א(1901) בסאלוניקי שביוון (אז בטורקיה) לאביו משה ולאמו רחל בת משה אטיאס. למד בבית-הספר של הקהלת בהנהלת ד"ר יצחק אפ שטיין ונתחנך לעברית ולציונות עוד בסאלוניקי.
עלה לארץ בט"ו בשבט תרע"ד, למד בבית-המדרש למורים העברי בירושלים, בהנהלת דוד ילין , והוסמך למורה, ואחרי מלחמת העולם א' היה מורה שנים אחדות ברחובות ובפתח-תקוה. אח"כ גמר את בית-הספר למשפטים של ממשלת המנדט, הוסמך לעורך-דין ומאז הוא עוסק במקצוע זה.
ב-1936 נשא לאשה את מדי בת יצחק סמו. מילא תפקידים צבוריים כחבר נשיאות מכבי, חבר נשיאות התאחדות הציונים הכלליים, חבר אספת הנבחרים וחבר הועד הלאומי (האחרון, בעת הכרזת המדינה), חבר ועד החינוך של כנסת ישראל. משהוחל בבנית הנמל בחיפה התמסר להבאת עובדי-נמל יהודים מסאלוניקי ולקדם את היאחזותם בעבודות הים בנמל חיפה. ביזמתו נוסדה "ועדת הים" (או "ועד חיפה-סאלוניקי") בהשתתפות נציגי "הועד למען חיפה" (ה"ה מנדלסון ורייך ), מועצת פועלי חיפה (ה"ה אבא חושי ופרוכטר) וההסתדרות הציונית ביוון (ה"ה יצחק אלבו, מוריס רפאל והוא, ששימש מזכיר-כבוד של הועדה ופעל בה בכל המסירות), והודות לפעולת הועדה הובאו 300 עובדי ים מסאלוניקי והשתרשו בכל ענפי העבודה בנמל חיפה. היה ציר בקונגרס הציוני מטעם התאחדות הציונים הכלליים וציר בקונגרס העולמי של היהודים הספרדים (פאריס, 1951). וכיום הוא חבר הועד הפועל של העובד הציוני, חבר הנהלת המפלגה הפרוגרסיבית, נשיא לשכת בני ברית "יהודה הלוי" בתל-אביב, חבר ועד התאחדות עולי יוון, חבר הועד הארצי של הקרן הקיימת וחבר ועד המכון לחקר יהדות סאלוניקי. השתתף בהגנת ירושלים בשנת תר"פ, בהגנת רחובות בתרפ"א, וב"שרות הכללי" במלחמת העצמאות ; ממייסדי שכונת תל ברוך ליד תל-אביב.
פרסם מאמרים בשאלות הישוב, פיליטונים ורשימות פולקלור ב"הארץ", "העובד הציוני", "השער" (חיפה), "הד המזרח" וכו' ובעתונים יהודיים בספרדית בסאלוניקי ; חיבור מקיף על "הפולקלור של היהודים הספרדים" (הראשון ממין זה) ב"רשומות" של ביאליק ורבניצקי (כרכים ה'-ו'), סיפור מסע בארץ-ישראל ביהודית-ספרדית (סאלוניקי, 1927) וסיפורים מחיי היהודים בסאלוניקי ברבעון "אורלוגין" ובירחונים "מולד" ו"עתידות".
צאצאיו: רחל, משה.
שכנא אחיאסף (צפלוביץ)
נולד בפוסטאב, מחוז וילנא, כ"א תשרי תרס"ז (1906). לאביו ליב שלום צפלוביץ (בעל מחלבה) ולאמו רחל בת ליב פדוביץ , מקופישוק, מחוז פוניבז'.
קיבל חינוך מסורתי וכללי במחוז וילנא.
היה פעיל בצעירי ציון, חרות ותחיה.
עלה ע"י החלוץ לארץ בשנת תרפ"ד (1924) והיה חבר הקבוץ בגדוד העבודה ברחביה, ירושלים.
עבד במחצבות, בבנינים ובשנת 1926 עבר לתל-אביב ועבד בתור פועל בנין.
בשנת 1927 החל לעבוד בהוצאת ספרים "מצפה" בתל-אביב.
בשנת 1929 עבר לירושלים בתור מנהל הסניף.
בשנת 1931 פתח בית מסחר והוצאת ספרים בשם "אחיאסף" בירושלים.
עד היום הוציא לאור כ-200 ספרים של סופרים שונים. ביניהם - ספריית המחתרת, מלחמת שחרור ישראל שנכתבו ע"י אישים נוצרים בחוץ לארץ (בתרגום עברי), ספרי פרופ' יוסף קלוזנר, הרב מימון וכו'.
בשנת 1929 נשא לאשה את בוניה בת שמואל ליפשין. צאצאיו: אורה אשת יצחק אבינועם (יגנס), תלמה , מתן.