במשך השנים הקים לול, רפת. וגידל. גם ירקות.
שנים קשות עברו על המושבה. יש ועזבו את המושבה ועברו לעיר, ואחרים עזבו את הארץ. הוא נשאר במקום עד יום מותו.
נפטר בעקרון, ט"ו אייר תש"י (2.1.50).
צאצאיו: חנה אשת דב וילנציק (ראה את הערך שלו בכרך זה),ישראל טלמון-מלר (חיפה), שושנה אשת שמעון קורטל, מושה אשת יורם הנקין, חיים.
אפרים ארבר
נולד באלכסנדרובסק (רוסיה) בשנת תרמ"ז (13.3.1887).
לאביו דוד דב (ראה עמוד 448, כרך א'), ולאמו לאה בת אברהם זלמן איכילוב (מאכרי פתח-תקוה ראה כרך ב', עמוד 780).
קיבל חנוך עברי אצל המורה ישי אדלר, בי"ס עממי, בי"ס למסחר ממשלתי ובית ספר גבוה למסחר באנטורפן (בלגיה). היה פעיל בארגונים ציוניים. עזר בחו"ל לאביו במסחר התבואה. .
בשנת 1907 עלה לארץ.
ב-1908 עזר לאביו להקים בית חרושת ללבנים באחוזת-בית (תל-אביב) שנוסדה אז.
עזר לגאול קרקעות רבות מערבים בעיקר בצפון תל-אביב. כ-160 דונם מהכפר מוחזין ע"י גדרה (כיום קבוץ חפץ-חיים).
היה פעיל בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי" בתלאביב.
נשא לאשה את רדקה לבית בורשטיין. נפטר בתל-אביב, ב' אדר ב' תשי"א (10.3.51).
בנותיו: מיה אשת גרשון אוריון, דליה אשת שמשון אמסלם.
יעקב וולמן
נולד בסטרי (גליציה) בשנת תרמ"ח (1888). לאביו יוסף ולאמו יהודית. קיבל חינוך מסורתי בישיבת סטניסלאוו. למד וגמר את הסמינר של "עזרא" בירושלים.
עלה לארץ בשנת 1908.
השתתף במלחמת השפות נגד העזרא, כדי להשליט את השפה העברית בבתי הספר שלה.
נשא לאשה את בתיה בת מנשה דימאנט. היה מורה בבית ספר למל בירושלים.
פרסם מאמרים ורשימות ב"הצפירה" וב"הפועל הצעיר".
עזר להקים את הספריה בצפת ופעל בשטח התרבות ביחד עם ד"ר חיים טובנהויז.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה היה הוא בצפת, ועזר לד"ר גרין בשנת 1915 להקל על התושבים . כשפרצה מגפת טיפוס הבהרות. והוא נפל יחד עם חברו ד"ר גרין לקרבן.
נפטר בצפת, ט' אייר תרע"ה (23.4.1915).
בניו: יוסף, עברי. הסופר דב קמחי הקדיש לזכרו קובץ ספרותי.