למד בחדר "מתוקן", בבית אביו (שהיה אחד מיוצרי הציונות הדתית ומזכירו של הרב ריינס מלידא) ובחדר (שהתנהל ע"י ר' יעקב קמנצקי , ציוני נלהב ואישיות משכילה) ספג אל תוכו יהדות ולאומיות. מהחדר נכנס בגימנסיה העברית מיסודו של ד"ר ברוידא , ונמנה עם בוגרי המחזור הראשון. עוד בימי ילדותו נמנה על אגודות ציוניות בלודז': "פרחי ציון" ו"נערי ציון" והיה פעיל בהם. השתתף בקבלות הפנים של הקוסיקונים העברים מנדלי מוכר ספרים, חיים נחמן ביאליק, דוד פרישמן ועוד, כשהוטל עליו התפקיד לדקלם מיצירותיהם. בגיל הנעורים נתבלט אצלו כשרון אמנותי לשחק על הבמה, ובהיותו נער ציוני, הצטרף ללהקת שחקני הבמה העברית שבראשה עמד המשורר יצחק קצנלסון הי"ד.
בשנת 1918 עמד בראש קבוצת סטודנטים חלוצים "בר כוכבא". שנסתה לעלות לארץ ישראל, אך בהגיעה לרומא הוחזרה בגלל המלחמה העולמית הראשונה, כששערי הארץ היו נעולים. בדרך המסע נפגש עם קברניטי הציונות : ד"ר יהושע טחון בקרקוב, הרב פרופ' צבי פרץ חיות - רבה הראשי של וינה, ומנחם אוסישקין שאף הוא נתקע אז ברומא ומשם שלח מאמרים לעתונות הציונית בתפוצות הגולה, מרשמיו וחויותיו. אז התחילה עבודתו כעתונאי שנמשכה שנים רבות.
בשנת 1921 השתתף ביצירת מפלגת העבודה הציונית "התאחדות" בלודז', ובשנת 1922 נתמנה מטעם ההסתדרות הציונית בפולין למזכיר כללי של גוש המעוטים הלאומיים לבחירות לסיים הפולני.
שמש מנהל התאחדות הסוחרים והתעשינים בלודז' ועורך שבועון כלכלי.
בשנת 1924 עלה ארצה על מנת להשתקע בה.
שלח מא"י כתבות קבועות לעתונים הציונים "לודז'ר טוגבלט" ו"פולקסבלט".
פרסם רשימות בעניני כלכלה בשבועון "מסחר ותעשיה" שבעריכת שלמה יפה וא. יבזרוב .
נשא לאשה את אלישבע בת יצחק הוכמיץ מלודז'.
בשנת 1932 נתמנה כמזכיר ועד שכונת מונטיפיורי, והיה הרוח החיה במוסדותיה התרבותיים והסוציאליים. ממנהלי המו"מ עם הנהלת עת"א לספוח שכונת מונטיפיורי לת"א. עם ספוח השכונה עבר למחלקה לחינוך של העיריה ומיד נמנה על פקידיה הראשיים.
כעבור זמן קצר נתמנה למנהל מחלקת התקציבים של המחלקה לחינוך.
משמש יו"ר ועדה להערכת דמי שרותי חינוך. מעורה בחיים הצבוריים של עובדי העיריה; משמש חבר ועדת השופטים ליד מועצת פקידי עת"א, חבר מערכת "שערים" בטאון עובדי העיריה וכו'.
בשנת 1951 נסע לארצות הברית לשם השתלמות באדמיניסטרציה בנהול עניני חנוך. בבקוריו במוסדות חנוכיים הגיע עד לוס אנג'לוס שבקליפורניה, מקום מושבו של אחיו הסופר והעתונאי זלמן זילברצויג, עורך הלקסיקון של התיאטרון היהודי.
בישובי היהודים הגדולים שבארצות הברית נערכו לכבודו קבלות פנים בהן השתתפו אישי הציונות והעתונות - לפניהם הרצה על תקומת מדינת ישראל. כן נשא שורת הרצאות בניו-יורק ובלוס אנג'לוס בסמינר למורים עברים, ובמוסד לחנוך עברי. אף הופיע בשיחות ברדיו ניו יורק ולוס אנג'לוס.
בתו : רות אשת יוסף גליקמן.
אברהם גוטפרוינד
נולד ברזקו (גליציה) ר"ח כסלו תרס"ח (10.10.1907).
לאביו חיים (בעל תעשיה) ולאמו פייגה בת אברהם יאסי, מדוברובה.
קיבל חינוך מסורתי וכללי, בחדר, ובבית מדרש לרבנים בברלין, באוניברסיטה בברלין (כלכלה).
היה פעיל באגודת המכבי בברלין ובאגודות נוער ציוניים.
בשנת תרצ''ז (1937) עלה לארץ.
הקים בתל-אביב בית חרשת לתעשית מעילי גשם מובחרים, והצליח לפתוח שוק בחו"ל.
כיום הוא מעסיק 150 פועלים ומפיץ את התוצרת שלו ב-14 ארצות בעולם. ומתחרה בתוצרת אנגליה וכו'.
במיוחד רכש את השוק באמריקה והקים שם משרד להפצת התוצרת.
בשנה האחרונה, הצליח למכור בחו"ל במטבע זר סחורות בשוה של מיליון דולר.