פרופ' שמעון (פריץ) בודנהיימר
נולד בו' סיון תרנ"ז (6.6.1897) בקלן שבגרמניה לאביו ד''ר יצחק (מכס) בודנהיימר (מראשוני עוזריו של הרצל בתנועה הציונית מראשיתה) ולאמו רוזה בת יעקב דאלברג. גדל באוירה ציונית מילדותו בבית הוריו, והתענינותו בזואולוגיה וביחוד ביחסה לארץ-ישראל התחילה עוד בתקופה ההיא. אחרי גמירת הגימנסיה למד באוניברסיטאות בון, מינכן, פראנקפורט שבגרמניה ופורטיץ' שבאיטליה, וב-1921 הוסמך באוניברסיטת בון לד"ר לפילוסופיה (מדעי הטבע).
עלה ארצה ב-1922, כשהוזמן לעמוד בראש המחלקה האנטומולוגית בתחנת הנסיונות החקלאית של ההנהלה הציונית והיה במשרתו זו הראשון שהנהיג שיטות מדעיות בהדברת מזיקי החקלאות בארצנו. ב-1925 הוזמן על-ידי הפרופ' אוטו וארבורג לעזור בארגון המחלקה לזואולוגיה של המכון לחקירת טבע ארץ-ישראל שנוסד אז ומ-1928 ואילך הנו מרצה ומ-1931 ואילך פרופסור לזואולוגיה באוניברסיטה העברית.
ב-1923 נשא לאשה את רחל בת מנחם אוסישקין. בעשרות שנות פעולתו בארץ העשיר את המדע במקצועותיו ועשה שרותים רבי ערך לחקלאות ארצנו, בשיתוף פעולה עם התאחדות האכרים ועם מחלקת החקלאות הממשלתית, במציאת דרכים להדברת מזיקי החקלאות והצומח למיניהם וחלקו רב בצמצום הנזקים הללו לגידולי השדה והגן, למטעי ההדר והיער וכו'. על תוצאות חקירותיו פרסם כמה ספרים בלשונות שונות (עברית, טורקית, גרמנית, צרפתית, אנגלית וערבית) וקרוב ל-300 מאמרים בעתונות המקצועית בארצנו ובעולם.
ב-1927 ערך מסע סיור ולימוד בחצי האי סיני לחקר הזואולוגיה ובעית המן שאכלו אבותינו ושדבר דומה לזה במקצת נמצא גם כעת במדבר סיני.
ב-1931 היה פרופסור-אורח באוניברסיטה של מיניסוטה בארה"ב. הוזמן להרצות באוניברסיטת אוכספורד על האוקולוגיה של בעלי החיים. בשנות 1951-1938 היה באנקרה יועץ אנטומולוגי למיניסטריון לחקלאות של טורקיה ופרופסור-אורח בבית-הספר הגבוה לחקלאות שם. ב-1943 היה לפי הזמנת ממשלת עיראק יועץ אנטומולוגי במיניסטריון לחקלאות בבגדאד. השתתף כציר בקונגרסים בינלאומיים לזואולוגיה ולאנטומולוגיה ויו"ר הועדה המתמדת לזואולוגיה שימושית בקונגרסים אלה ; חבר בסנאט המדעי של המכון החקלאי הבינלאומי ברומא, חבר האקדמיה הבינלאומית לתולדות המדע ונבחר לנשיא הקונגרס השביעי הבינלאומי לתולדות המדע שיתכנס ב-1953 בירושלים ונשיא החברה לחקר תולדות המדע והרפואה בישראל מ-1950 ואילך.
מהספרים הרבים שפרסם הננו להזכיר : החרקים (1934); הרקע הביאולוגי של החיים הסוציאליים (1936); עולם החי בארץ-ישראל (בגרמנית) בעלי החיים המזיקים בארץ-ישראל ; אקולוגיה כללית (עברית, 1937); זואולוגיה כללית (עברית, כרך א', 1946); בעיות האקולוגיה של בעלי החיים (אנגלית, 1938); אנטומולוגיה טורקית (טורקית, 1940/41); גידול דבורים בטורקיה (טורקית ואנגלית, 1941); חיי בעלי החיים בארץ-ישראל (צרפתית, 1938) ; הכנימה בעיראק (אנגלית וערבית, 1943): האנטומולוגיה של פרי הדר בארץ-ישראל (אנגלית, 1946).
במהומות 1936 שרת כנוטר ובמלחמת הקוממיות השתתף בהגנת ירושלים ונפצע פעמים מספר.
דוד רמון
נולד בפתח-תקוה, ב' טבת תרע"ז (27.12.1916). לאביו המשורר יוסף צבי רמון (ראה כרך ג', עמוד 1289) ולאמו אסתר בת ר' צבי דוד שכטין, מוילנא.
קיבל חינוך מסורתי בחדר, בביה"ס תחכמוני, וכללי בבית הספר התיכוני "ספרא" ובביה"ס הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב.
פרסם מאמרים בעתונים שונים, ביחוד על תרבות הגוף ומחקרים על התנ"ך.
השתתף בקביעות במדורי-הספורט ב"דבר" וב"הארץ".
מלא תפקידים אחראיים שונים בשדה הספורט.
בשנים 1937-9 היה שופט ראשי של ועדת טניסהשולחן בארץ. באותה שנה נבחר למנהל האגודה הספורטיבית "אציל".
בשנים 1938-9 שימש ראש מחלקה ב"המכבי'' תל-אביב.
ב-1938-42 נשיא התאחדות טניס-השולחן ליד אגודות הספורט לחובבים בא"י ויו"ר ועדת טניס-השולחן בהסתדרות "מכבי" א''י.
בשנות מלחמת העולם השניה התגייס כשוטר אזרחי מתנדב, בשתי תקופות שונות. כן עבר את הקורס הממשלתי ל"ה.ג.א." ושימש מדריך ממשלתי להתגוננות פסיבית ב"משמר האזרחי", "מגן-דוד אדום", במשטרה האזרחית וגדוד "מכבי-אש" מתנדבים. שימש באותו תפקיד גם ב"הגנה".