באנגליה עזר לבן-דודו, משה בן ר' יחיאל ברי"ל, שערך את העתונים : "אידישע טאגעבלאט", "ספעציאל" ו"טלפון".
כשפרצו הפרעות בקישינוב (ברוסיה) וכו' (1903) פרצו שמועות שהפורעים אומרים לעלות עם ראשם פושקביץ לירושלים לרגל... ואז החליט לחזור לירושלים והפסיק את לימודיו. ארגן את הצעירים "בעלי נתינות זרה" בכדי לעמוד על המשמר בעת הצורך (נתינים זרים היו מוגנים אז ע''י הקונסולים שלהם).
הצעירים היהודים לא יכלו לראות את הרוסים בהתאספם במגרש הרוסים וזרקו עליהם אבנים ופצעו רבים מהם. לעזרתם באו השוטרים לעזרה. סגרו את השערים של מגרש הרוסים ומנעו לעבור בו במשך הזמן שעוליהרגל היו בירושלים.
נסע לסג'רה לביה"ס של היק"א לחקלאות בהנהלת אליהו קרויזא (כיום, מנהל מקוה ישראל). באותו זמן היתה שם הקומונה ה"הומלית" מהעליה השניה, והצטרף אליה כאחד מראשוני בני הארץ. כשנוסד הפועל הצעיר" הצטרף כחבר.
כשגמר את לימודיו רצתה היק"א לסדרו באכרות, בתנאי שיחכה שנתים לתורו. נסע למסחה (כפר תבור) אל האכר זלמן כהן ועבד אצלו. היה ממונה שם גם על השמירה.
כשחבריו בקומונה ה"הומלית" עברו לפתח-תקוה הזמינו אותו לאספה הראשונה של "הפועל הצעיר", עבר לשם ועבד בקבוצת "בחר" שקיבלה בקבלנות את האדמה הקשה שם.
כשנוסדה כפר סבא הוזמן לשם בתפקיד ראש השומרים.
הוזמן ע"י אברהם שפירא - ידיד משפחתו, להיות סגן ראש השומרים בפתח תקוה.
היה שומר ראשם של רבים ממנהיגי הציוניות.
בעזרתו נגאלו שטחי קרקע רבים בארץ מידי הערבים, ע"י קשריו הטובים עם השכנים.
נתמנה כעוזר ויועץ לאינטליג'נס הבריטי, והגיש עזרא רבה למחלקה הפוליטית של הסוכנות ולהגנה בידיעותיו מהנעשה אצל השכנים הערבים וכו'.
היה פעיל ב"התאחדות בני הישוב" וממיסדיו בארץ.
בשנת 1925 היה מהראשונים שהקימו את אמריקן פלשטיין ליין, ששתי אניותיו: "פו'יזידנט ארתור" ו"פרזידנט פילמור" עבדו בקו א"י.
בשנים 1950-51 היה בשליחות חברת סט"א ויט"א בכל המזרח הרחוק בתור נציג מיוחד.
בנו : אליהו דוד.
דוד אשכנזי
תושב ירושלים. בשנת תרי''ז (1857). היה גבור ואמיץ לב. התעורר לחפש את מקומם של עשרת השבטים. בשנת תרי"ז יצא למסע אל ארצות ערב .הוא התחפש לדרוויש, גדל שער ראשו והתנהג כאחד מהם. את השפה הערבית לא ידע ובכל מקום שהלך עשה עצמו כאלם. אולם לא תמיד הועילה לו תחבולה זו ובאחד המקומות הכירו בו ושללוהו.
הוא נאלץ איפוא להתייאש מנסיעה בארצות ערב וחזר דרך ים סוף לחבש. הוא סבב בכמה ערים ולא הצליח לגלות מאומה. אחר הרפתקאות מרובות ונוראות חזר לעדן (ערב ר"ה תר"כ) ומשם נסע חזרה לירושלים בידים ריקניות.