הרב אברהם אשכנזי
נולד בשנת תקע"א (1811) בייאניטישיר. אביו, יעקב, היה עוסק במלאכת החייטות וחי בדוחק. בשנת תק"פ לערך עלה לא"י והשתקע בירושלים. את בנו הכניס לישיבותיה של העיר. עוד בצעירותו ניסה את כחו בכתיבה ונחשב בין תלמידי החכמים החשובים. במשך זמן ידוע שימש כדיין בבית דינו של ר' בנימין מרדכי נבון. בשנת תרכ"ד נבחר לכהן כראב"ד. בתקופה זאת נסע כשד''ר לצפון-אפריקה. עם מותו של "החכם באשי" ר' דוד חזן נבחר במקומו ל"ראשון לציון". ר' אברהם משה לונץ שנוכח בהכתרתו כותב בזכרונותיו: "הרב הזה מלבד גודלו בתורה היה גם חכם ונבון, בעל מדות תרומיות והדרת פנים נעלה : גבה הקומה, שער ראשו הלבינו ככסף וזקנו הלבן ירד על פי מידותיו ורשמי פניו הלבנים וכל יצורי גיון הביעו טוהר נפשו ומזגו הטוב. ובראותי אותו בפעם הראשונה בשובו מבית פקידות הפחה - ששם נקרא לפניו מאמר המלך המאשר אותו בכהונתו - לבוש מעיל מרוקם זהב ופתיל זהב חבוש במצנפתו רוכב על סוס אביר ולפניו אנשי צבא ושני קוואסים ומטות כסף בידיהם ומסביביו חכמי העדה ראשיה ונכבדיה, כולם מלובשים בגדי מועד.
אמרתי בלבי הנה יש לנו נצר משרשי ראש הגולה שבבבל (לוח א"י-תרע"ה). הוא שלט בשפות אלו: תורכית, ערבית ויוונית. ידיעתו בשפה היוונית הביאתו בקשרי-ידידות עם האפטריארך היווני והלה היה רגיל להכנס ולצאת בביתו. פעל לרכישת הקרקע של "שמעון הצדיק" והאדמות מסביב לה. בסוף ימיו היה ראש ישיבת "בית יעקב" פירירה ונשיא חברת "שבת אחים".
הצטיין בסגנון בהיר וצח. כבר בראשית חייו חיבר יחד עם ר' יעקב קאפילוטו, את ספר התקנות והמנהגים של ירושלים. הוא גם כתב אז כמה תשובות שנדפסו בספריהם של חכמי ירושלים בדורו (עיין למשל בספר "בני בנימין" לר' בנימין נבון). חבוריו נשארו כולם בכתב-יד.
מהם ספר שאלות ותשובות: פי' גדול ומקיף על ספר "חוקות הדיינים" וספר דרושים. השתתף בפרי-עטו בעתונים : "הלבנון" ו"החבלצת" והוא הוא שעדד את ר' אריה ליב פרומקין לחבר את ספרו "תולדות חכמי ירושלים" ואף עזר לו הרבה בבקיאותו הגדולה.
נפטר בירושלים, ט' שבת תר"מ (1880).