בשנת 1944 החלו שלושה שותפי "מצפה" (יוסף שרברק ומרדכי נוימן) פועלים כל אחד בפני עצמו והוא החל בפעילות בהוצאה הנושאת את שמו. עתה החל מתמסר בעיקר לעבודת ההקנייה ליישוב בארץ של ספרי שימוש ולימוד שבחסרונם הורגש זה זמן רב. הוציא סידרה של אנציקלופדיות: "אנציקלופדיה לספרות ישראלית וכלכלית", בעריכת ב. קרוא (קרופניק), "אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים", "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל", בעריכת ד"ר מרדכי מרגלית , "אנציקלופדיה למוסיקה כללית וישראלית" מאת י. שליטא בעריכת ד"ר חנן שטייניץ ואף "אנציקלופדיה לציונות", אלא שזו האחרונה נפסקה מלאכתה באמצע מחמת מות עורכה משה קליינמן ז"ל. בשטח ספרי הלימוד פנה לתת ביד תלמיד בית-הספר התיכון את הספרים הדרושים לו ללימודיו ובמסגרת זו הוציא את "מקורות ללמוד ההיסטוריה" לד"ר מ. הנדל , ספר בן ששה כרכים מרובי הכמות והאיכות, ספרי "ידיעת הארץ" של ד"ר י. פאפוריש , ספרי הגיאוגרפיה הכללית של אותו מחבר, ספרי היסטוריה, כלכלה, חינוך, פיסיקה ועוד. בה בשעה הקדיש הרבה ממרצו לשדה אחר בעל חשיבות מרובה, זה של ספרות הילדים ובני הנעורים. כאן היקנה לקורא הצעיר את כתביהם של סופרים עולמיים כגון סטיבנסון, אנדרסון, האוף, האחים גרים, ז'ורז' סנד ואחרים. וכן פנה למלא עוד שטיח חסר בספרות העברית לבני הנעורים - שטח ההשכלה הטכנית - והריהו עובד על ספרים העוסקים בנושא זה.
תוך כדי עשותו את כל העבודה הזאת לא הזניח את תפקידיו הציבוריים. כשנוסד מועדון החיילים המשוחררים מן הגדודים העברים "מנורה" בירושלים היה אחד מן המייסדים ושימש כיושב ראש המועדון בשנים 1929-1923. בשנת 1920 השתתף בהגנת העיר העתיקה בקבוצה שכללה כחמשה איש, ובה נתפרסמה דמותו בין יושבי העיר העתיקה עד ששנים לאחר מכן, כשהיה מזדמן לעיר העתיקה, היו היושבים שם מתחילים לחקור שמא שוב בא "הפחד" - שמא שוב מתרחשים מאורעות ובאים. בכל פרשות המאורעות שלאחר מכן, 1921, 1929, 1936, היה פעיל בהגנה. עם ארגון ההגנה האנטי-אווירית בתל-אביב בשנות המלחמה העולמית נשלח מטעם ההגנה ומטעם עירית ת"א לשמש כמפקד גדוד ב"משמר האזרחי". בזמן מלחמת העצמאות נתמנה מפקד אחד משלושת הגושים שלהם היתה תלאביב מחולקת לצרכי הגנה אנטי-אווירית.
גם בשטח המו"לות היטה את שכמו לעבודה ציבורית וארגונית. במשך שנים היה יושב ראש התאחדות הוצאות ספרים עבריות בא"י, וכיום הנהו יו"ר "המו"ל", אגודתם השיתופית של המו"לים בישראל.
בנותיו: רות אשת יעקב אורן (ממנהלי ההוצאה), תמר, רפאל (ממנהלי ועורכי ההוצאה).
חנה פבזנר
נולדה ביפו, כ"ז באייר תרמ"ה (1885). לאביה יחיאל אביגדור שמרלינג (ראה כרך ג', עמוד 1290) ולאמה בת שבע (ראה כרך ג', עמוד 1231) בת יוסף וחיה רבקה רוגינסקי, נכדת ר' חיים שמואל שמר לינג (כרך א', עמוד 99). מראשוני הישוב האשכנזי ביפו, דור חמישי בארץ.
למדה בבית הספר לבנות, מוריה היו ישראל בלקינד, יהודה גור ויצחק כהן. היתה מורה בביה"ס לבנות ואח"כ מנהלת גן הילדים ברחובות.
השתתפה באסיפת היסוד של הסתדרות המורים בזכרון יעקב באלול תרס"ג והוזמנה לחג היובל שלה בשנת תשי"ג.
היתה פעילה באגודת "עזרת נשים" - הראשונה לעזרה סוציאלית ביפו.
נישאה ליעקב פבזנר (ראה כרך ג', עמוד 1446), בנותיה: בת ציון אשת נח אלינסון, דינה אשת מרדכי סתר .
אביגיל עפרוני
נולדה בראשון לציון, ה' סיון תרס"ו (31.5.1906). לאביה משולם זוסי זמל (ראה בכרך זה) ולאמה צפורה בת שלמה פצ'ורניק-לרר. קבלה חנוך כללי בביה"ס העממי בנס-ציונה, ביה"ס למל בירושלים, בית המדרש למורות ולגננות ע"ש לוינסקי בתל-אביב.
בשנת תרצ"ד נישאה למהנדס יחיאל עפרוני (סקו ברנק) ראה בכרך זה (נרצח בשערי ירושלים על-ידי הפורעים הערבים בכ"ו טבת תרצ''ח).
מורה בביה"ס "רוחמה" - בי"ס לבנות מזרחי