יום-טוב, הש"ך והט"ז. ראה אהל "אהלי שם", ע' 133).
מגיל שנתיים גדל באודיסה משנבחר אביו לרב שם. קיבל חינוך תורני וכללי "בישיבת אודיסה" מיסודו של "רב צעיר", בבית הספר לציור ובאקדמיה לאמנות באודיסה (1925-1920). ברוסיה התמחה בעיקר בציור הנוף. (תמונות מתקופה זו הוצגו בתערוכה מיוחדת בתל-אביב בשנת 1941). כמה חדשים ישב במוסקבה והושפע מן המוזיאונים של האמנות המערב אירופית דשם.
באביב 1925 עלה ארצה ישב בירושלים עבד במוזיאון בצלאל ובסלילת כבישים. בשנת 1927 הציג בירושלים את תערוכתו הראשונה, נוף ירושלים, פורטרטים וקומפוזיציות, ב-1928 ישב שנה בצפת וב-1929 עבר לתל-אביב בה יושב עד היום. עסק בציור, בספרות ובעיטורים לספרים, בהוראת ציור בבתי-ספר ובמשך עשר שנים ניהל סטודיה לציור.
ב-1930 נשא לאשה את דבורה בת חיים אוברינסקי (גננת). אביה היה עסקן ציוני בפאבלוגראד ובסיאפרימול.
עם יסוד מוזיאון תל-אביב היה מיועציו של מ. דיזנגוף ואח"כ חבר ועד האמנים שליד המוזיאון.
משנת תרצ"א פעיל כעסקן בצבור האמנים, חבר הועד של אגודת אמני א''י ואחר-כך מזכיר וחבר ועד אגודת הציירים והפסלים בישראל. חבר ועד התאגדות העובדים בשדה האמנות והתרבות, ח' ועד של חבר אמנויות, ח' למועצת מרכז לתרבות ולחנוך של הסת' העובדים, ח' ועד במועדון "מלוא".
ערך הרבה תערוכות יחיד, מהן נפתחו ע"י ביאליק, טשרניחובסקי ופיכמן. תמונותיו הוצגו בתערוכות בחו''ל ונרכשו למוזיאונים. צייר תמונות נוף, דומם ופורטרטים ביניהם של ביאליק (שבע פעמים), שופמן, טשרניחובסקי, קלויזנר, אז"ר, שטיינמן, רובינה, גנסין, ברל כצנלסון, הצייר קראמאן ועוד. זכה פעמיים בפרס דיזנגוף לאמנות.
הוציא ספר "ביאליק יום-יום", בשנת תש"ה (בהוצאת (דביר", תשי"ג). פרסם מאמרים, סיפורים ורשימות בירחונים ובעתונים. על פעלו האמנותי והספרותי נכתבו מאמרים בספרים, כתבי-עת ועתונים בארץ ובחו"ל.
בנותיו: רות (מורה), דליה, בלה.
דב יקותיאל קיסילוב
נולד בקיסילובקה (רוסיה) בשנת תרמ"ה (1885). לאביו שמואל ולאמו ביילה לבית צייטלין. קיבל חינוך מסורתי.
עלה לארץ בשנת תרס"ט (1909).
זמן קצר אחרי בואו לארץ, הלך לגליל התחתון ונתקבל לעבוד בחוות כנרת שנוסדה ע"י הקק"ל. אולם הקדחת תקפה אותו מזמן לזמן ועפ''י פקודת הרופאים הוכרח לעזוב את הארץ. בשנת 1913 נסע לארגנטינה, פרצה המלחמה העולמית הראשונה, ורק בשנת 1919 חזר.
בשנת 1920 נשא לאשה את לאה בת אהרן ליפה קמיניץ-מנדלבוים (דור חמישי בארץ).
עם התחלת מלחמת השחרור, היה מראשוני המתנדבים לצבא הגנה לישראל, למרות גלו - למעלה מששים שנה, וקבל אות הקוממיות.
היה ער לכל פעולה צבורית וסוציאלית. כתב ספורים וציורים - באידיש מחיי ומנהגי היהודים בארצות פזורם ופרסם אותם בעתונות בארגנטינה, נפטר ברמת-גן, ה' תמוז תשי"ב (28.6.1952).
צאצאיו: אלישבע אשת חיים אשכנזי (רמת-גן), דינה אשת שלמה בובנבסקי (אבן-יהודה).
יהודה שהמי (פינקלשטיין)
לאביו הרב צבי פינקלשטיין-שהמי (בר-אורין, ממשפחת רבנים עניפה, עד הרב יונתן איבשיץ מפרנקפורט א. מ.) ולאמו נחמה בת אריה שקופ (שלשלת היוחסין עד ר' יחזקאל לנדוי, בעל "הנודע ביהודה" מפראג). היתה מורה בבית ספר לשפות: רוסית וצרפתית.
נולד בבריסט-ליטובסק (פולין), אב שנת תרס"ו (30.10.1906).
למד בחדר ותורה מפי אביו, בית ספר תיכון בוורשה